פודקאסט על שינויים בחיים ובקריירה, התפתחות אישית וניהול זמן

פודקאסט על שינויים בחיים ובקריירה, התפתחות אישית וניהול זמן

לפני מספר שבועות התארחתי בפודקאסט של שרון גולן בשם גם וגם.

הפודקאסט שלה הוא על השילוב בין העולמות – הורות, עסקים ואנחנו

הפרק הזה הוא על : שינויים בחיים ובקריירה, התפתחות אישית וניהול זמן.

בין שאר הדברים שדיברנו עליהם:

  • איך מתמודדים עם שינויים בקריירה
  • איך יודעים איזה שאלות לשאול את עצמנו במהלך שינוי
  • מה עושים כשנתקעים וגם על מה זה בכלל נשימה מעגלית והתמקדות
  • איך משלבים בין אימון לטיפול
  • איך הורות מתחברת לשינויי קריירה
  • ואיך ניהול זמן יכול לנקות לנו את הראש ולפנות זמן להתמקד במה שחשוב לנו

האזנה נעימה!!

אשמח לשמוע לדעתכם על הנושאים שעלו בהקלטה.

אמונה פנימית עמוקה שזה באמת יכול לקרות לך

אמונה פנימית עמוקה שזה באמת יכול לקרות לך

 אמונה פנימית עמוקה שזה באמת יכול לקרות לך

אחד הדברים הקשים ביותר בשינוי הקריירה הוא להאמין שאפשר לעשות את זה.

אנחנו נוטים להגדיר את עצמנו לפי העיסוק שלנו בתהליך השינוי, אנחנו נדרשים להגדיר את עצמנו מחדש ולהאמין שהשינוי כבר התחולל עמוק בתוכנו.

היתרון של העבודה הזו, היא שברגע שאנו מאמינים בזה, אחרים יתחילו להאמין בכך גם כן.

מניסיון אישי – הייתי מציע לכם להתחיל להגיד לעצמכם, ולכל מי שאתם פוגשים שאתם כבר עובדים ב[…בתפקיד החדש שלך.]

כשאני שיניתי את הקריירה שלי, המשכתי להגיד שאני מנהל הדרכה שעובד גם כמאמן,אבל ברגע שהתחלתי להגיד שאני מאמן שהיה פעם מנהל הדרכה, עבודת האימון שלי המריאה.

אמונות ותובנות על עצמינו הכי קשה לשנות. אם יש לנו ספק גדול מדי שאנחנו מסוגלים להצליח במקצוע החדש או אם אנחנו מחוברים מדי לזהות המקצועית שלנו וקשה לנו מדי לשנות, מומלץ לקבל עזרה חיצונית, איתי למשל…כי זה הדבר שהוא הכי משפיע, הכי קשה לזהות למה לא מצליחים לעשות שינוי וזה החלק שהכי קשה לעשות לבד.

לשיחת ייעוץ טלפונית ללא עלות מוזמנים ללחוץ כאן

המאמרים הכי נצפים שלי על קריירה

המאמרים הכי נצפים שלי על קריירה

החלטתי אחרי תקופה של כתיבה לסכם הרבה מהידע שצברתי ומאמרים שפורסמו במקומות שונים ולרכז הכל במאמר אחד בבלוג.

מאמרים שונים שכתבתי על קריירה, תכנון שינוי קריירה, הכנה לראיון עבודה וחיפוש עבודה.

כתבתי מאמר ישים ופרקטי על עשר המכות הנפוצות שתוקעות את הקריירה

 רגע לפני סגירת רשות השידור – כן פעם הייתה פה חיה כזו…

כתבתי מאמר על כלוב זהב, איך אפשר לזהות אותו ואיך אפשר להימנע ממנו

 המאמר הזה הגיע גם למגישי רשת ב שרצו לראיין אותי עליו.

לינק לראיון 

אחריו כתבתי את 5 הלקחים מסגירת רשות השידור 

 הלקחים האלה רלוונטים לכל אחד שחושב שאצלו זה לא יקרה והוא בחברה יציבה וטובה או בתפקיד שלעולם לא ישתנה.

 אם אתם במקום שעוד לא בחרתם קריירה או שאתם לקראת שינוי כתבתי מאמר שנקרא

איך לבחור קריירה

 למי שמתראיין בזמן הקרוב כתבתי את איך לא לפחד משאלת ספר לי על עצמך.

 ואם אתם במקום שחושב שינוי או לקראת תהליך כזה יש כאן כמה מאמרים שמרכזים תהליכים של :

חיפוש עבודה

ראיון עבודה

מציאת ייעוד בקריירה

שאלות שיכולות לעלות בדרך

ומי שכבר מצא עבודה רגע לפני החתימה אני מציע לקרא את זה. 

מקווה שנהנתם לקרא ושזה תרם ויתרום להחלטות שלכם ולקריירה שלכם.
לשיחת ייעוץ טלפונית ללא עלות מוזמנים ללחוץ כאן
קבלת החלטות – באיזה סגנון בחירה אתה בוחר?

קבלת החלטות – באיזה סגנון בחירה אתה בוחר?

בחירות  בחיים.

בחירות בצומת דרכים.

בחירות בין מספר אפשרויות.

זה נושא שמעסיק אותי שנים באופן אישי ומעסיק מאוד נשים וגברים שבאים אלי לבחור קריירה, לבחור בן זוג. לבחור את הצעד הבא בחיים.

האם אפשר לבחור נכון כמו השיר המקסים של אמיר דדון? האם יש דרך ללמד לבחור? האם יש דרך להקשיב לעצמי?

אני רוצה לשתף אתכם בקטע מספר שקראתי שמדבר על בחירות ויותר מבחירות הוא מצא שיש סגנונות בחירה או טיפוסי בחירה.

אין פה נכון או לא נכון, טוב או רע. נסו לזהות את עצמכם בסגנון אחד אולי יותר.

בסוף הקטע אתייחס למה אפשר לעשות אחרי שזיהינו את צורת הבחירות שלנו

 

סגנון בחירה ראשון נקרא החלטה מהבטן. יהיו שיקראו לזה אינטואציה.

מי שמחליט מהבטן לא צריך לדעת את כל הפרטים.

הוא צריך להאמין בצורה עמוקה במה שהוא בוחר. ולדעת שיש שם פוטנציאל.

לפני שאתם קופצים להגיד אני, ככה אני מחליט תחשבו רגע.

האם החלטות מהבטן אכן שירתו אתכם.  האם אתם סומכים על מה שמרגיש לכם בבטן?

האם השאלה הראשונה שלכם היא איך הלב מרגיש? מה מרגיש נכון? האם אוכל לישון הלילה אם אלך לכיוון הזה?

מדובר באנשים שלא פוחדים מלקחת סיכונים כי הם בטוחים ביכולות שלהם.

כשנכשלים זה פשוט עבורם כי זה משהו ללמוד ממנו ולהתקדם הלאה.

 

סגנון שני  אוהבי הרשימות

אנשים ששומעים על המטרה ומתחילים להכין רשימה של כל מה שצריך לעשות כדי להגיע אליה.

לפעמים יש גם רשימות כדי לנהל את הרשימות.

בדרך אל המטרה גם יועלו טענות בעד ונגד. בסרטים יש למשל רשימה בעד ונגד הבחור הזה. האם לצאת איתו או לצאת איתו….

בסגנון הבחירה הזה יהיה מעבר על כל תרחיש חיובי או שלילי.

ואחרי בדיקת היתרונות והחסרונות של כל תרחיש – להתקדם לבחירה הכי הגיונית.

אלה אנשים שייתייעצו הרבה כדי לוודא שכל האפשרויות אכן נבדקו.

 

סגנון שלישי it all about the story

פה הענין הוא הסיפור. בין אם במודע ובין אם לא.

מדובר בהרפתקנים שבינינו. אנשים שמשתנים תמיד והולכים הרבה לעבר הלא נודע.

אנשים שמאמינים שההרפתקאה הגדולה ביותר היא הבחירה הנכונה. הם מונעים על ידי הסיפור שבו.

האפשרויות הצפויות משעממות אותם. YOLO – You live only once  היא לא הצהרה אלא דרך חיים.

אנשים מהצד עשויים לחשוב שזה חסר אחריות או יציבות.

 

סגנון רביעי מנתחי נתונים ומספרים

אלה האנליסטים.

אנשים שיכולים לתכנן קדימה ולעשות תחזית מדויקת לכיוון העתיד.

לוקחים בחשבון את כל הנתונים, את כל מה שיכול להשתנות ומתכננים בהתאם.

יש לחלק מהאנשים האלה תחזית חיים חמש קדימה. סטטיסטיקה ומספרים פה הם המלך.

ככל שיש יותר מידע לנתח יותר טוב. הם מתים על אקסלים וגרפים לפני קבלת החלטות.

נתונים יניעו את ההחלטה ובלי מספיק נתונים מתקשים לקבל החלטה.

 

סגנון חמישי בחירה רוחנית

אנשים שמאמינים. מאמינים בכל דבר בגדול מהם. גורל, אלים,ייקום. לאו דווקא אנשים דתיים.

חלק מהמאפיינים בבחירות האלה הם תפילה, מדיטציה, התבודדות והרהור, חיפוש אחר סימנים ורמזים.

לפי העיתונות דנקנר קיבל בזמנו חלק מההחלטות שלו על הבסיס הזה.

לפעמים ההחלטות על הבסיס הזה לא מסתדרות עם השכל אצל אותם אנשים, העניין הוא שכאשר החלטה מתבססת לפי זה היא נותנת להם המון בטחון והמון תשוקה.

החלטה כאן לפעמים עוברת תהליך הבשלה רוחנית מכל סוג שהוא כדי לצאת לדרך.

 

סגנון שישי  אנשי הכלל

אנשים שמונעים מאיסוף הכי הרבה דעות מהסביבה לפני שמחליטים.

אני רואה את זה הרבה כאשר אנשים בתחילת הקריירה שלהם נעזרים בכל מי שאפשר לפני שבחורים מה ללמוד ואת העבודה הראשונה שלהם מול אנשים שפשוט יודעים או נעזרים בסגנון החלטה אחר.

אנשים שערך הקולקטיב אצלם באופן כללי הוא גדול וחשוב .

תראו כאן הרבה התייעצות, בכל מקום כולל ברשתות חברתיות. הסתכלות על זוויות ממקום של אנשים אחרים.

מדובר באנשים סינרגיים שעושים הכל להבטיח שכולם יסתדרו עם ההחלטה שיקבלו.

 

סגנון שביעי ואחרון  הזורמים

אצלם שינוי יקרה רק כאשר הוא חייב לקרות.

שיבוש או שינוי של תוכנית היא האופציה האחרונה עבורם. אנשים שנמענים מקונפליקטים.

עשויים להתפס כפאסיביים. כאשר הם שכירים הם לרוב לא יעזבו עבודה או אחרי הרבה שנים. ישנו להתמיד כדי לא לשנות ולהמשיך עם מה שרגיל עבורם.

לא היא המילה הכי קשה עבורם.

אנשים ששמחים כאשר ההחלטה נעשית על ידי אנשים אחרים.

 

מזהים את עצמכם באחת או יותר מהגישות, מטיפוסי בחירה?

חשוב לציין שהטיפוסים האלה הם תיאוריה. סיכוי סביר שקיבלנו החלטות לפעמים על בסיס של חלק מהסגנונות האלה אולי אפילו של כולם.

לפעמים אפילו שילבנו יותר מאחד בהחלטה מסוימת.

עם זאת אני מניח שכל אחד יכול לזהות כאן את דרך וסגנון ההחלטה היותר דומיננטי.

אין דרך נכונה לקבל החלטה. הם כולם נתיב אל אותו היעד.

עצם ידיעת הסגנונות יכולה לסייע לנו לדעת אם מי להתייעץ – אולי עם מישהו בסגנון בחירה אחר?

אולי לחפש מידע לפי סגנון בחירה שאני לא רגיל אליו כדי לאתגר את ההחלטה ולהגיע להחלטה שונה – אם זה מה שאני רוצה כמובן.

כלומר ברגע שאנחנו מכירים את עצמינו טוב ואת איך שאנחנו נוטים להחליט נוכל להרחיב את נקודת המבט ולמצא רבדים או דרכים שונות לראות את אותו מצב.

בין אם נחליט לבד ובין אם נעזר באחרים.

שם הספר Yes or No: How Your Everyday Decisions Will Forever Change Your Life
המחבר : ג'ף שינברגר.

לשיחת ייעוץ והכוונה לקריירה חינם אפשר להרשם בלינק

https://noachgilor.co.il/consultation/

בגילי, הייתי אמורה עדיין לדבר על קריירה?

בגילי, הייתי אמורה עדיין לדבר על קריירה?

לפני כמה ימים בשיחה אקראית עם מישהי שאני לומד איתה טיפול עלתה השאלה הבאה :
"תגיד, לא נראה לך שמאוחר לי לדבר על קריירה בגיל 32? לא הייתי אמורה לדבר על זה לפני כן?"
"אמורה", שאלתי?
"כן, אמורה. כל הזמן אומרים לי שאני צריכה כבר להיות רצינית."
לאחר כמה שאלות שבהן סיפרה על עבודה זמנית שיש לה ועל עוד דבר או שניים שהיא עושה וכל זה כאשר יש לה תינוק בבית, הבנתי.

ה-אמורה לא קשור אליה בכלל. היא מרגישה טוב איפה שהיא כרגע. היא גם במסלול לימודי והתפתחותי שמאוד מתחבר אליה.
שאלתי אותה – "מה לגביך? מה את חושבת על ה-אמורה ? מאיפה זה בכלל מגיע?"
היא סיפרה שבעבר המסלול שלה כוון לעבודה יותר חומרנית. לעבודה יותר "רצינית", או לפחות כזו שנתפסת ככה בחוץ. היום היא הולכת למקום אחר. יותר רוחני, יותר הומני.

היא מרגישה שהיא במקום הנכון. שלאט לאט זה מבשיל, שהיא מתחילה לדעת מה נכון לה יותר.
אז מה הבעיה? אלה שאומרים. אלה שחשבו שיצא ממנה משהו אחר.
כמה פעמים אני שומע על אנשים שעשו דברים כי אמרו להם. כי ציפו מהם.

היה מרענן לשמוע מישהי שעדיין לא סגורה במאה אחוז אלא רק על כיוון כללי, ועדיין בגדול עומדת על דעתה, רק רוצה חיזוק לעמוד כנגד הקולות האלה.
התשובה שלי אליה היתה, שכאשר היא תהיה בעוד שנה במקום יציב יותר עם אותה החלטה, אחרי לימודים, וככל שתעמיק את המסלול החדש שבחרה, הקולות לאט לאט ילכו ויפסקו.
ולגבי הגיל – בעידן של היום זה לגמרי של גיל של התחלת קריירה. בטח של שינוי קריירה, שהוא לא בהכרח האחרון.
גיל הפרישה הוא מעל גיל 60, ורק ילך ויעלה עם הזמן.
יש לה עוד המון זמן לתקן, לעשות התאמות בדרך.
לחיות, לחוות, לשנות.
להיות, להתבלבל ולדייק.

לשיחת ייעוץ והכוונה לקריירה חינם אפשר להרשם בלינק

https://noachgilor.co.il/consultation/

מי אני היום ומה הקשר לקריירה

מי אני היום ומה הקשר לקריירה

טיול למזרח או דרום אמריקה, חתונה, ילדים, גירושין, מוות של קרובים או חברים, הצלחות, כישלונות, חוויות, תסכולים,רגשות,תובנות.

מה המשותף לכל אלה?

כל אלה קורים כל יום וכל הזמן. הם חלק מהחיים של כולנו. דברים שמבגרים אותנו, משנים אותנו, מצמיחים אותנו.

עוד דבר שמשותף לרוב הדברים כאן. הם קורים אחרי שבחרנו בגיל 16-20 מה ללמוד וכפועל יוצא מהלמידה מה נעשה כשנהיה גדולים.

הבעיה? בחלק גדול מהמקרים החלטנו לעשות מה נרצה לעשות כשנהיה גדולים לפני שהבנו מי אנחנו, לפני שבאמת עוצבנו.

לפעמים אנחנו מתעצבים ממש אפילו בגיל מאוחר יותר – והמקצוע והקריירה כבר נבחרו.

מה לא מסתדר פה? ציר הזמן.

בחרנו לפני שגדלנו.

הפער הזה יכול להיות ממש עצום. בחירה שלא מתאימה למי שאנחנו.

מבלי לשים לב אנחנו בוחרים איך נבלה את מירב הזמן שלנו כאנשים בוגרים לפני שעוצבנו, כשאנחנו עוד בחיתולי החיים.

כשההשפעה של הבית שממנו באנו חזקה יותר מאשר היום, כאשר החברים ומה הם עושים או למדו או העצה שלהם מהדהדת לנו לפני שאנחנו מבינים את הרצון שלנו.

זה קורה כשאנחנו עוסקים הרבה בגיל הצעיר הזה במה אנשים חושבים עלינו, עסוקים בהשוואות במקום לחקור מי אנחנו באמת ומה באמת אנחנו רוצים לעשות עם כל הזמן הזה.

התוצאה של כל זה היא משפט שאני שומע המון:

אני יודעת מה אני לא רוצה אבל אין לי מושג מה אני כן רוצה.

לכן הדבר הראשון שאני עושה בתחילת תהליך הליווי לבחירת קריירה או שינוי קריירה אני עושה  זה לעזור להבין מיהו האדם הזה שרוצה לעשות את התהליך? עוד לפני שאני בודק איזה איש מקצוע הוא, או את קורות החיים שלו.

רק אחר כך נבדוק מה השלבים הבאים בדרך. מה באמת הרצון שבוער משם.

לשיחת ייעוץ והכוונה לקריירה חינם אפשר להרשם בלינק

https://noachgilor.co.il/consultation/

החשיבות להקשיב לבטן וללב בחיפוש עבודה ובקריירה

החשיבות להקשיב לבטן וללב בחיפוש עבודה ובקריירה

"התחלתי עבודה חדשה, כלפי חוץ הכל נראה בסדר אבל משהו מרגיש לי לא טוב שאני לא במקום הנכון"

כך התחילה שיחה עם בחור שבא אלי לשיחת ייעוץ.
הוא סיפר לי על תהליך החשיבה שלו לפני הבחירה.
בבחינת תהליך קבלת ההחלטה ראינו משהו מעניין.
כל מרכיבי ההחלטה – התקדמות עתידית, משכורת, מעמד, ועוד כמה מרכיבים בהחלטה כולם באו מהאזור החושב, הלוגי או כמו שאני אוהב לומר מהראש.
שאלתי אותו שאלות שהן יותר רגש או לב.

האם לפני ההחלטה הוא הקשיב לבטן, לאינטואיציה?
האם הוא הקשיב ללב, לחלק של התשוקה?
האם מילים כמו מרגיש לי, נכון לי עלו בכלל לפני ההחלטה.
הוא אמר שלא.
כלומר ההחלטה הייתה עם לוגיקה בלבד. כלומר עם הראש.
למעשה אחרי תקופה שבא הוא מדחיק את הבטן ואת הלב פתאום מתחילה לבצבץ מין תחושה של משהו לא עובד, משהו לא נכון לי פה.
קרה לכם פעם?
שהדחקתם משהו? חשבתם רק עם הראש ואז התחלתם לזוז באי נוחות אפילו בלי להבין עד הסוף מה מפריע לכם?

בהתחלה זה מפריע קצת עד שלאט לאט זה מתגבר עד רמה שלפעמים קשה לשאת את זה.

עד שההרגשה שאני לא במקום הנכון צועקת ממש.

לכאורה נראה לנו מאוד הגיוני לבחור קריירה,מקצוע או תפקיד מהראש.

מדובר בהחלטה רצינית, עבודה זה משהו רציני לכן טבעי שנחשוב מהראש.
כדי לדייק אני רוצה להבהיר.

ראש- הגיון, לוגיקה.
לב – תשוקה.
בטן – אינטואיציה,תחושות,רגשות.

כדי לקבל החלטה לגבי מקום שאהיה בו הרבה שעות, כדאי לשלב ראש,לב, וגם בטן.

לא כדאי להתעלם, כי אם נדחיק בסוף יתכן שנגלה שהרבה זמן אנחנו לא במקום הנכון.

 

לשיחת ייעוץ והכוונה לקריירה חינם אפשר להרשם בלינק

https://noachgilor.co.il/consultation/

אני בת 26 ואני לא יודעת מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה

אני בת 26 ואני לא יודעת מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה

"אני  בת 26 ואני לא יודעת מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה."

במשך כמה חודשים זה היה המשפט שהיה תקוע לי בגרון ולא הצלחתי לומר.

בפעם הראשונה שהתקשרתי לנח על מנת לתאם פגישת היכרות, הייתי תקועה.

סיימתי תואר ראשון בעיצוב בשנקר, אחד הדברים הכי קשים שעשיתי בחיי והישג שאני גאה בו מאוד אבל הבנתי שאינני רוצה לעסוק בתחום.

ארבע שנים מהחיים שלי הושקעו בדבר הזה שאני לא רוצה להתעסק בו.

בעיניי זה היה כישלון מסוים. אני מאוד משיגנית וחדורת מטרה והכל אצלי הלך מאוד מהר, הצבא, הטיול, המכינה והלימודים.

צ'ק ליסט של ממש ופתאום מצאתי את עצמי ללא כיוון.

באותה השיחה הרגשתי שמישהו סוף סוף מבין אותי. שיש מקום לדבר הזה שנקרא שינוי ושהוא לא רע.

בשלב שבו הגעתי לפגישות עם נח, הייתי בעבודה שלא ממש הייתה קשורה ללימודים שלי.

אהבתי  אותה במידה מסוימת אבל הממונה עליי עשתה לי חיים מאוד קשים. סבלתי ללכת לעבודה.

התחלתי לתהות אם לנסוע שעה וחצי כל כיוון ולהיות עייפה כשאני מגיעה הביתה שווה את זה.

אם לקום לפני הזריחה ובקושי לפגוש את בן הזוג שלי שלא לדבר על המשפחה שלי- שווה את זה. כל הסבל הזה בשביל עבודה שהיא ממש לא עבודת חלומותיי עם אפס הגשמה עצמית.

נח היה עבורי משהו שאף אחד בחיי לא היה מצליח להיות

הוא הנחה אותי בחיפוש של מה אני רוצה לעשות בחיי. אחד הדברים שאהבתי במהלך התהליך היה שעסקנו לא רק בהיבט התעסוקתי של החיים שלי.

דיברנו על הדברים שהייתי רוצה לשנות בחיי האישיים, מערכות היחסים שלי ועוד הרבה אחרים.

התהליך היה מקיף וכלל הסתכלות על כל היבט בחיי שלי.

פתאום נאלצתי לבחון מהם התחביבים שלי, שכבר מזמן לא היה לי זמן בשבילם למשל. מנח קיבלתי כלים ותמיכה להסתכל על החיים שלי בביטחון ולא לפחד לשאול "למה?" על דברים מסוימים בחיים שלי.

ההבנה הכי משמעותית אני חושבת שהייתה לי במהלך התהליך היא שאני רק בת 26.

נכון, השגתי הרבה בזמן הזה אבל אין שום בושה או משהו לא בסדר בלא לדעת מה אני רוצה לעשות.

ההבנה הזו שכל החיים לפניי ויש לי עוד הרבה שנים שבהן אני יכולה לעבוד בכל מה שרק ארצה וללמוד כל מה שאבחר הייתה עבורי פורצת דרך.

אני די מיושנת אפשר לומר, אני חשבתי שאם למדתי אז זה מה שאני אעשה בחיים.

אז זהו, שלוו דווקא. אפילו ההורים שלי עשו הסבת מקצוע בשלב הרבה יותר מתקדם בחייהם ולמדתי להכיר את השינוי שעשו מקרוב.

דבר משמעותי נוסף שקיבלתי מנח הוא ההבנה שזה בסדר לומר "אני צריכה חופש".

בגיל 26 לקחת חופש הרגיש לי שאנשים יחשבו שלא התבגרתי. זהו, הטיול אחרי צבא עבר, מה חופש עכשיו?

נח גרם לי להבין שזה לא אומר שאני בטלנית או שאני לא אוהבת לעבוד.

זה בסדר ואפילו הכרחי לקחת אוויר, למלא מצברים ולהמשיך.

הבנתי שהאינטואיציה שלי היא המצפן הכי חזק שיש לי ועליי להקשיב לו יותר, ואם זה אומר חופש או שינוי- לא להתעלם, אלא להיות פתוחה עם עצמי ולקבל את זה.

חדות האבחנה של נח הפתיעה אותי כל פעם מחדש.

הוא הבין כל דבר שאמרתי, וידע להקשיב מעבר למה שאמרתי- על איך שאמרתי. היו דברים שאמרתי "בדרך אגב" וההתעקשות של נח להתעכב עליהם פתאום פתחה שיח חדש על דברים שלא חשבתי עליהם בכלל. נח עזר לי להרים לעצמי מראה ולהסתכל באמת, בלי מסיכות, בלי לייפות את האמת ובלי להתנצל- משהו שלא היה קורה עם מישהו אחר.

אני יוצאת מהתהליך קודם כל אופטימית וחופשיה.

חופשיה גם מהעבודה שעזבתי בסופו של דבר וגם מהדעות הקדומות שהיו לי על עצמי ועל השינוי שכל כך חיכיתי לו.

אני מסתכלת קדימה בחיוך ויודעת שיש לי את היכולת לקבל את החיים איך שהם ולעשות מה שטוב לי באותו רגע.

נח נתן לי את הכלים למצוא שוב את האומץ שלי ואת החוזק הפנימי שלי ועזר לי להבין שלוותר על דברים מסוימים זה בעצם לא לוותר על עצמי.

אני חושבת שאחד הדברים המדהימים הוא איך השינוי השפיע על החיים שלי.

הסביבה שלי הגיבה בצורה מדהימה- מעבר לתמיכה הבלתי פוסקת שקיבלתי ממשפחה וחברים, בן הזוג שלי פשוט ראה אותי עושה טרנספורמציה והשינוי החיובי בי רק שיפר את מערכת יחסים שלנו.

השינוי אפילו היטיב עם הבריאות שלי!

אני כאן גם עבורך.

נח 054-6255477

gilornoach@gmail.com

לשיחת ייעוץ והכוונה לקריירה חינם הרשמו בלינק

לינק לקביעת מועד לשיחה

ואחזור אליך

5 דברים שחייבים לבדוק לפני שמתחילים עבודה חדשה

5 דברים שחייבים לבדוק לפני שמתחילים עבודה חדשה

מתוך מאמר שלי שנכתב במגזין קריירה – Sweefit Career Magazine

עברת ראיון משאבי אנוש ואז ראיון מקצועי ואולי גם במרכז הערכה ועוד כמה ראיונות, ואתה כבר ממש רוצה לחתום.

החברה הזו תהיה חלק מחייך לזמן משמעותי. שווה רגע שתעצור לבדוק ולבחון את השאלות הבאות לגבי המקום:

1 | מהו בדיוק התפקיד שלך?

תתפלאו כמה אנשים חותמים על חוזה כשהם מבינים רק בערך מה התפקיד שחתמו עליו.

המנהלים וביניהם גם אנשי משאבי אנוש, מראיינים המון אנשים ולא תמיד מדייקים בהסבר שלהם.

לא תמיד הם יודעים ולפעמים מסתירים אפילו בכוונה.


החלק שלך בכל זה הוא לקראת סוף הראיון לשאול.

בעיניי אם אתה יוצא מראיון כשאתה לא מבין עד הסוף מה בדיוק התפקיד שלך, גם אם עברת לשלב הבא בראיון, הראיון לא היה מוצלח.

2 | מיהו המנהל והאם אתם רואים עין בעין?

כמו שאתם בוחרים את החברה והחברה בוחרת אתכם, אתם למעשה זוכים לבלות חצי שעה ולפעמים יותר עם המנהל/ת הבאים שלכם.

האם נעים לכם לדבר? האם נתנו לכם לדבר? האם זה האדם שתרצו שינהל אתכם?

למעשה יש לכם גם כאן אפשרות לבחור. אז נכון שיכול להיות שאתם או המנהל/ת תעברו תפקיד, אבל אם יש בכם משהו שצועק שזה לא מתאים לכם אל תתעלמו מסימן אזהרה מאוד חשוב.

3 | מהי האווירה בחברה בזמן הראיון?

אם ננטרל את הלחץ מהראיון עצמו, יש לך הזדמנות פז להרגיש איך זה לעבוד שם. האם יש לחץ שמורגש ולך בכלל לא מתאים כזו אווירה? האם יש שם משהו צעיר ודינמי וזה מתאים או לא מתאים לך וכן הלאה.
באו אלי אנשים לליווי כשהכתובת הייתה על הקיר שהמקום ממש לא מתאים לאופי שלהם והם לא הקשיבו לקול הפנימי הזה שאמר זה לא מתאים לי.

4 | מהו גודל החברה?

יש אנשים שבאופן מובהק מתאימה להם חברה קטנה ומשפחתית לעומת אנשים שחייבים חברה גדולה ואף בינלאומית. האם שאלתם את עצמכם? לפעמים ההבנה לגבי שאלה כזו מגיעה רק אחרי שאתה חווה את אחת מהאופציות. בכל מקרה שאלה ששווה לשאול.

5 | אפשרויות קידום והתפתחות בארגון?

השאלה הזו לא נכונה לכל אחד אבל היא נכונה לרוב האנשים. לא כולם חייבים להתקדם ולזוז בתוך הארגון. זה גם תלוי תפקיד. למי שזה כן רלוונטי עבורו שווה לבדוק גם לפני הראיון וגם בזמן הראיון האם יש אפשרות להתקדם. האם החברה גדלה ואז אם אין היום את התפקיד הבא אולי יש סיכוי טוב שבעתיד יהיה.

 

לשיחת ייעוץ והכוונה לקריירה חינם

לחצו על הלינק

ואחזור אליכם

אני יכול לעזור לך להשיג את התפקיד הבא בקריירה שלך

אני יכול לעזור לך להשיג את התפקיד הבא בקריירה שלך

הבת שלי גאיה שאלה אותי  – "אבא מה בדיוק אתה עושה ?"

השאלה מלווה אותי מאז והחלטתי לכתוב לכם מה אני עושה מזווית אחרת.

מה אני בשביל כל אחד שמגיע אלי.

לכל אחד אני משהו קצת אחר . התפירה שלי מאוד ייחודית ואישית.

בשביל יוסי אני שם כדי לקחת את הכשרון שלו ולעבור בין עולמות תוכן שונים.

מעולם ישן לחדש.

להמיר את הידע, הכשרון והתכונות שלו ממקום ישן לחדש.

לעור לו לדייק ולהבין מה הוא באמת רוצה.

בשביל דורית אני שם כמנטור מקצועי

כאחד שניהל ועבד בחברת הייטק.

להבין את הפוליטיקה ארגונית. להכין אותה לשיחות חשובות ומשמעותיות עם המנהלת שלה.

לצפות במדויק מראש את התגובות של המנהלת שלה.

וגם לבדוק יחד האם נכון להשאר במקום שלה או לעשות מעבר לתפקיד שבטייטל הוא אולי דומה אבל בחברות שונות התפקיד אחר.

עם מירב,שיר,נועם וחדווה עשיתי הכנה לראיון עבודה. סימולציות לראיון עבודה.  בנוסף להבנה יותר מדויקת מה הם בדיוק רוצים.

עזרתי שם להבין איזה תפקיד יותר מושך ומדליק אותם וגם תהליך הפקת לקחים על טעויות מהעבר ומה לא עבד נכון בבחירות הקודמות שלהם.

 

לגל עזרתי לרדוף אחרי החלום.

כשהוא בא אלי החלום היה קבור במחסן .

הוא כמעט ויתר לגמרי על החלום. העזרה שלי היתה בזה שאפשר ומותר לחלום.

בטח בגיל צעיר. ללא ילדים. אפשר וחובה אפילו לחלום ולהעז.

 

בשביל דור הייתי שם בדיוק כמו שם העסק שלי דרכים.

הוא בא אלי כשיש לו מחשבה מאוד ברורה איך הוא מתחיל את החיים אחרי השחרור. הוא ראה את העולם ואת האפשרויות שלו בשחור ולבן.

או א או ב. וכל אחד מהם הוא עם המון ויתורים.

פתחתי לו בשיחה עוד אפשרויות ועוד הרבה שאלות שהוא צריך לשאול את עצמו לפני שהוא מגבש את דעתו.

 

בשביל יסמין הייתי שם לשינוי קריירה מלא. היא ידעה מה היא לא רוצה. לא ידעה מה היא רוצה.

היא ידעה. פעם. גדלה עם חלום וייעוד מאוד ברורים. כאשר זה נעלם היה לה קשה.

קשה להבין שאפשר לשחרר קצת. קשה להתנהל בעולם כשאין ייעוד, חלום, יעד.

איתה מצאנו אותו. דרך המון שאלות מכוונות. המון הסתכלות פנימה. הקשבה למה היא אוהבת. מה התשוקה?

מצאנו אותו במשהו שהיא ויתרה עליו כנערה והיום הוא בוער אצלה שוב.

 

את יואל הכנתי לשיחת שכר עם המנהל.

זה כלל הבנה האם הוא נכנס עם אקדח לחדר, האם הוא מוכן להשתמש בו.

ואם כן איך. זה כלל הבנת המקום בו הוא נמצא פוליטית. האם כדאי לו ללחוץ ואולי בכלל כדאי להקשיב לכל מה שנאמר בחדר ולהבין שכדאי לעזוב.

 

את לימור הכנתי לשיחה עם המנהל שכללה קידום מקצועי.

הכוונה להוספת ושינוי התפקיד שלה. הגיע הזמן מבחינתה אחרי תקופה לשנות ולחדש את התפקיד.

לבקש לטפל בנושאים שהיא מאוד אוהבת והיום עושה מעט מדי.

 

בשביל טלי אני שם כדי לסנן הרבה קולות שליליים והרבה פחדים ובנוסף לדייק מה הצעד הבא

לפעמים כשיש לנו הרבה דברים לעשות והרבה פעולות מרוב הפעולות אנחנו לא עושים כלום.

אז ניפינו יחד את הדברים שיכולים לחכות והלכנו וזיקקנו את התשוקה המיידית והעכשווית.

זה אגב לבד נטרל חלק מהפחדים ויום למחרת קיבלתי הודעה שאפילו במקום העבודה הנוכחי היא יכולה לממש חלק מהחלום שלה שהוא לא קשור בכלל לתפקיד שלה.

 

את מיכל שלחתי לחפש עבודה בדרך יצירתית.

דרך פרסום מודעה ייחודית בפייסבוק. במקום לרדוף אחרי מעסיקים הם רדפו אחריה. ועוד איך רדפו.

10 ראיונות עבודה מפוסט אחד וכולם כאלה שהיה לה בלתי אפרי בכלל למצא לפני זה . ועוד הרבה מאוד התענינות.

ועבור רננה עזרתי לה למצא אור במקום שראתה חושך.

מוזמנים לקרא את הפוסט המלא עליה.

באתי לאימון כמוצא אחרון. התייאשתי מהאפשרות למצא עבודה עם אור

 

באיזה דרך נלך יחד אל הייעוד שלך? אל התפקיד הבא שלך ? מה אוכל לעשות עבורך?

לשיחת ייעוץ והכוונה חינם
איך לבחור קריירה?

איך לבחור קריירה?

השתחררתם מהצבא? גמרתם ללמוד באוניברסיטה? התחלתם עבודה חדשה והיא ממש לא מה שחשבתם? פוטרתם? הוציאו אתכם לחלת ואין לכם מושג מה הלאה?

ברוכים הבאים לעולם של המבוגרים: זה העולם הטוב ביותר והעולם הגרוע ביותר.

העולם שבו הכל מותר, אבל גם לכל מה שאנחנו עושים יש מחיר – ואת המחיר הזה אנחנו משלמים בעצמנו.

המשך…

הפחד להפסיד משהו ומה הוא עושה לי לקריירה

הפחד להפסיד משהו ומה הוא עושה לי לקריירה

את בבית בפיג'מה ,חברה מתקשרת. יש מסיבה, מפגש חברות, שיחת קפה – מחקי את המיותר. ממש בא לך להישאר בבית, בפוך.

רק שאולי את תפסידי משהו?

חבר מתקשר אליך בקשר למסיבה ולא בא לך אבל אז אתה רואה תמונה באינסטה, מהבלאגן שהלך שם בפעם הקודמת אתה הולך רק כדי לא להפסיד משהו.

לי למשל זה קורה כל שנה בחגיגות שנה החדשה בחול בשלג. מאוד בא לי ואני מרגיש פספוס.

FOMO – Fear Of Missing Out

היא תופעה רבת עוצמה והיא משפיעה על כולנו.

בזכות המדיות החברתיות ובזכות הטכנולוגיה הדיגיטלית, אנחנו מתמודדים עם השוואות מתמידות של החופשות שלנו, הבגדים שלנו, מערכות היחסים שלנו, חיי החברה שלנו, אפילו בבחירות בחיים שלנו, עם אלה של אחרים.

באופן טבעי, ישנו בחוץ זרם של שלמות, המשאיר אותנו בהרגשה שאנחנו מתחת לממוצע.

אתה מתחיל להטיל ספק בעצמך, לחשוב דברים כמו: הוא נוהג ברכב טוב משלי, יש לו עבודה מעולה, איפה היא קנתה את התלבושות מדהימות? 

הלוואי שיכולתי להרשות לעצמי שבוע בקאריביים עם המשכורת שאני מרוויח. איפה אני לעומתה/לעומתו/לעומתם….

לתת לFOMO להוביל אותך, להרגיש רע בחיים האישיים שלך זה דבר אחד. וכל אחד מאיתנו עלול להרגיש רע מפספוס כזה או אחר.

בחיים האישיים אני חושב שבשלב ראשון עצם הידיעה יכולה לעזור קצת. גם זה שלא כל מה שאנחנו רואים זאת התמונה המלאה.

אבל לתת לזה להשפיע על הקריירה שלך יכול להיות אפילו יותר מזיק.

ועל כך ארצה להרחיב.

מצד אחד בקריירה היום ישנן אינספור אפשרויות. ואפשר לבחור ולהתאים משהו הרבה יותר מאשר אי פעם.

מצד שני יש הרבה אפשרויות. אז מה אני אבחר ומאיפה להתחיל? באים אלי הרבה אנשים לקליניקה רק לפתור את השאלה הזו.

כאשר בהרבה מקרים המחשבה על מה הקריירה של מישהו אחר או מה שהייתי אמור לעשות היא במרכז העניין.

אז מה עושים?

תשאלו את עצמכם המון שאלות.

אל  תרוצו ישר לחפש תשובות.

5 השאלות שאני מציע כדי להבין האם אני רוצה משהו אחר כי אני מפחד להפסיד משהו או כי באמת אני רוצה שינוי.

1.העבודה הנוכחית לא טובה לי כי… אם עולים דברים כמו- לא מענין לי, משעמם לי ,דברים שקשורים למהות הם לא FOMO.

2.חלום על המקצוע/תפקיד הבא הוא …. אם זה קשור בעיקר לכסף, תנאים, שעות עבודה,משהו שיש ל בן הזוג של חברה או לבוסית שלי, כנראה FOMO מדבר כאן. אם מדובר באתגר גדול שאני רוצה עבור עצמי או משהו בסגנון אז השינוי הוא שלי.

3.משבר גיל ה-40 מביא להמון תהיות. אגב הוא מתחיל כמו כל דבר בדור שלנו מעט קודם… אם התהיות קשורות לדוגמא שאני נותן לילדי כנראה שזה לא FOMO.

4.הקימה בבוקר. אינדיקציה מאוד חשובה. האם אני קם בכיף ורק מחכה להתחיל את היום ואת השבוע. אם התשובה היא כן אני במקום הנכון לי ולא כדאי לשנות ,לא בשביל כסף ולא בשביל מעמד.

5.מה התפקיד החדש יתן לי, שהנוכחי לא נותן לי?

 

בכל זאת לא יודעים איך או איפה להתחיל?
דברו איתי
נח 0546255477

לחצו לקבל שיחת ייעוץ חינם

 

 

עשר המכות הנפוצות שתוקעות לך את הקריירה

עשר המכות הנפוצות שתוקעות לך את הקריירה

מנסיוני האישי וכן מנסיוני המקצועי , מי שלא נמצא במקום מדויק בקריירה, מרגיש כאילו נפלו עליו כמה  מעשר המכות. יש לפעמים תחושה של סבל אדיר.

כתבתי את עשר המכות לקריירה ואיך להמנע מהם.

מחשבה רק על העבודה הנוכחית או הבאה ולא על כל הקריירה

חברים יקרים, העולם השתנה.

העידן שבו נהיה כולנו במקום עבודה אחד 10-15 שנה וזה יחשב לדבר טוב בעיני המעסיק פס מן העולם. העידן החדש הוא כזה שנעבור בו מקום עבודה כל 3-4 שנים ואני אפילו צופה עולם גמיש יותר ובו יותר ויותר אנשים יעבדו מהבית, יותר ויותר אנשים יעסקו ביותר מדבר אחד. אם תסתכלו ימינה ושמאלה סביבכם כבר יש אנשים כאלה.

מה כל זה אומר? שחובה עליכם לתכנן את הקריירה שלכם. לדעת לאיזה כיוון היא הולכת. לחשוב כמה צעדים קדימה.

ככל שמבוגרים יותר, השינוי הוא קשה יותר. האמינו לי אני מגיע ממקום שמדבר עם אנשים שרוצים לזוז. ולא יכולים. ממגוון סיבות. לו היו מתכננים נכון לפני חמש או עשר שנים, החיים שלהם היו נראים אחרת לגמרי.

לתת לתפיסות ישנות שלי לגבי עצמי לנהל אותי

לכל אחד מאתנו יש את תפיסת המציאות שלנו לגבי עצמינו. מה אנחנו אוהבים ומה לא. אבל מה? אנחנו משתנים כל הזמן. לפעמים המציאות שלנו משתנה, היום-יום שלנו משתנה, אבל אנחנו לא משנים את התפיסה שלנו.

אתן שתי דוגמאות להמחשה :

אני אדם של בוקר/ערב. מי מאתנו לא מכיר את המשפט הזה. הרבה שנים אמרתי לעצמי שאני איש של ערב ולא של בוקר. וכאשר התחלתי ללכת ואז לרוץ בקבוצת ריצה שממש שינתה את חיי, התחלתי בערב. כאשר הבנתי שבשל העבודה אני חייב לעבור לבוקר, היה לי קשה. כי אני איש של ערב. רק אחרי שעבדתי קשה לשנות את התפיסה הגעתי למצב שאני קם בבוקר, לפעמים מוקדם מאוד (לפחות בעיניים של עצמי, חברי הרצים רוצים עוד יותר מוקדם).

דוגמא אחרת שאני שומע הרבה : אני חסר בטחון/אומץ.

ואז כאשר עוברים על מעגלי החיים ועל השנים האחרונות שמים לב להרבה מקרים של בטחון ואומץ.

אז אולי זה משפט ישן שצריך להתעדכן?

אם יש לכם עוד משפטים שאתם אומרים כזה אני, יתכן שהם לא נכונים ויתכן מאוד שהם תוקעים לכן את הקריירה ואולי תחומים נוספים בחיים שלכם.

אל תתנו לתפיסה ישנה לנהל אתכם.

לחפש את הייעוד שלכם רק מהראש או רק מהרגש  

השנה היא שנת 2000. העולם רק מתאושש מבאג 2000 ואני מחפש מה לעשות כשאני אהיה גדול. הייטק אז בארץ היה בתחילת הדרך. נשמע לי נוצץ. נשמע לי נכון. אהבתי לשחק עם מספרים. עשיתי קורס בייסיק וחשבתי שזה מתאים לי, משכורות טובות. לראות עולם. זאת דוגמא של מחשבה רק מהראש. מהר מאוד הבנתי שזה לא בשבילי. חשבתי אז רק מהראש. לא מהלב, לא מהבטן.  מאז עשיתי תהליך והבנתי שעזרה לאנשים חייבת להיות שם. רגש חייב להיות שם. אז הבנתי שתכנות לא בשבילי.

יותר ויותר אני רואה אנשים שחושבים על העיסוק הבא רק מהראש. לפעמים רק מחשבה על כסף. שלא תבינו לא נכון, כסף הוא בהחלט שיקול, רק שאם הוא יהיה המרכזי מתישהו, יקרה אחד מהשניים – או שיפטרו אתכם כי ירגישו שלא טוב לכם ושאתם לא רוצים את זה באמת או שלכם ימאס. ואז מה?

לכו אחרי שילוב של הלב ושל הראש, תמצאו משהו שמתאים לכם. אם אין דבר כזה בנמצא באופן מידי, תכננו לבד או עם מאמן את הדרך לשם.

לעבוד היום במשהו שאני פחות אוהב, אבל אני יש לי תוכנית להגיע ליעוד שלי בעוד שנה או בעוד כמה שנים, מרגיש אחרת מאשר עבודה ללא מחשבה וללא ידיעה כזו.

אני לא צריך יח"צ, העבודה תדבר בשבילי

אני מדבר על יח"צנות אישית. אני שומע לא מעט – למה אני צריך לספר למנהל מה אני עושה, מה הוא לא רואה???

אז כן, לא כל המנהלים רואים, לא כל המנהלים מבינים בדיוק מה אתה עושה. ואם לא תכנס ותספר מידי פעם ותעדכן הוא אכן לא ידע.

לפני כמה שנים המנהל שלי הישיר זז הצידה. חילק את התפקיד לשניים. והמנהל שלו, שלא היה מנהל ישיר שלי ופחות הכיר אותי חיפש מנהל.

מהר מאוד הבנתי שזה אני יותר שקט ופחות "רועש" אומר שהוא לא מכיר ולא לוקח אותי בחשבון.

יכולתי לשבת ולחכות. בחרתי להיכנס אליו לשיחה (אחרי הכנה מעולה עם המאמן שהיה לי אז), ובסופה, למרות שלא נאמר לי רשמית, ידעתי שהמשרה שלי.

התכוננתי כל כך טוב – גם הצגתי מה אני עושה היום ואיזה דברים אעשה בתפקיד המנהל.

רוצים קידום, רוצים יותר אחריות, רוצים שידעו מה אתם שווים לארגון, כנסו בטיימינג נכון למנהל וספרו לא על זה. חוששים, לא יודעים איך, קחו מאמן ולו לפגישה או שתיים כדי לעשות את זה.

לא לקבל ייעוץ על קורות חיים

או לפחות לוודא מעל לכל ספק שהם מעודכנים לתבניות הכי חדשות של המגייסים.

כל מגייס מקבל היום עשרות מאות ולפעמים אלפי קורות חיים.

עוד לפני שתגיעו למצב שבו אתם בולטים מעל אחרים (ראו בסעיף הבא), אתם בכלל לא תעברו סינון ראשוני וכל זה בגלל שהקורות חיים שלכם לא בפורמט הנכון וכי ויזואלית ועיצובית הם מיושנים ולא עוברים סינון אנושי או אלקטרוני מינימלי.

לא חבל? פגשתי לא מעט אנשים שרק בגלל זה לא הגיעו לראיונות – ואז הביטחון העצמי יורד.

וכל זה בגלל קובץ אחד בword  שהעדפתם להגיד עליו יהיה בסדר. בראיון אני אסתדר. לא תגיעו לשם עם קורות חיים שלא עוברים סינון.

דבר נוסף יש להתאים קורות חיים למשרה. כמובן על בסיס מה שעשיתם. אני מדבר על לבחור מה להדגיש

בלבול ושטחיות במסר של מה שאני מחפש בנטוורקינג וברשתות חברתיות

מה שחשוב בעיני הוא לצאת החוצה עם מסר חד וברור.

לא 'אני מחפש עבודה, אני מסכן תעזרו לי', לא 'פיטרו אותי תעזרו לי', אלא :

1. זה מה שעשיתי בעבר .

2. התכונות הטובות שלי.

3. זה מה שאני מחפש.

ככל שסעיף 3 יהיה ממוקד, אנשים יוכלו לעזור לכם באמת.

לא יודעים מה מספר 3 דברו איתי…

לקוות שאחרים יאמינו בך בזמן שאתה לא מאמין בעצמך

אתה חייב להאמין שאתה יכול להשיג את זה. את העסק שאתה רוצה להקים , את הריאיון שאתה רוצה לעבור, את הקידום שכל כך מגיע לך.

אחרי הכל, אם אתה לא מאמין בזה, מי יאמין בזה במקומך?

אני אומר את זה ללקוחות כל הזמן כשהם מטילים ספק בעצמם, במיוחד כשאנחנו מתכוננים לראיון.

המטרה שלך בראיון היא להיכנס לשם ולשכנע את המראיינים שאתה מסוגל לעשות את העבודה וכי אתה המועמד הטוב ביותר לתפקיד.

אם אתה לא מאמין בזה לגמרי, איך לעזאזל אתה מצפה מהם לקנות את זה?

אותו דבר נכון עבור שאיפות הקריירה שלך.

אם אתה רוצה משהו אבל חושב שזה מופרך מדי או בלתי אפשרי, תעבוד על אמונה עצמית ועל בטחון עצמי ואז לך על זה בכל הכוח.

להתעלם  מרשתות חברתיות

אם אתה חושב להקים היום עסק ולהגיד לעצמך שאני אסתדר בלי רשתות חברתיות כי ישנה חשיפה מוגזמת או ממגוון סיבות אפשריות כדאי שתחשוב שוב. מאוד קשה להקים היום עסקים חדשים ללא שימוש ברשתות חברתיות בכלל.

הדבר נכון גם בחיפוש עבודה.

אני מלווה בחור מקסים בן 50+ שעשה רבות בחייו. מוכשר וכריזמטי מאוד. הוא פשוט חיפש מתחת לפנס .הוא לא הכיר את האפשרות לחפש עבודה ברשת. למעט מספר קטן של לוחות מודעות אינטרנטיים .לא בפייסבוק בכלל, לא בקבוצות פייסבוק בפרט ולא בלינקדין. הרגע הזה שבו הוא מצא בקבוצת הפייסבוק הראשונה שחיפש, עבודות שהוא רצה, היה רגע קסום. כמו ילד שנכנס  לנות ממתקים . וזה אחרי חיפוש עבודה ארוך ומייגע בדרך לא עדכנית.

התעדכנו באיך מחפשים היום עבודה. באיך מקימים היום עסק.

לתת לפחד שלך לנהל אותך

זה נורמלי להיות מודאג לגבי הסיכונים הפוטנציאליים של שינוי מקום עבודה. כולנו מודאגים מאי-הוודאות שנובעת ממציאת עבודה חדשה, שמרכזה בהיבטים הכלכליים. וזה הגיוני, כי השכר הוא חלק ענק של מוטיבציות הקריירה שלנו: 65% מהנשאלים בסקר אחד דיווחו כי שכר גבוה יותר היה המוטיבציה העיקרית שלהם לעזוב את העבודה האחרונה שלהם.

אני מקבל את זה – כולנו צריכים לשלם חשבונות, וכאשר כבר יש לך משכורת טובה, זה קל להישאר שאנן ונוח. אבל מה הטעם אם אתה אומלל ולא עושה עבודה שמשמעותית עבורך ומספקת ? כך שרבים מאיתנו נשארים בעבודות רק עבור השכר, אבל זאת מגמה שמתחילה להשתנות בשנים האחרונות : בסקר שנערך לאחרונה, 78% מהמשיבים אמר כי הנאה בעבודה חשובה יותר משכרם.

אבל מה אם אתה יכול לקבל את שניהם: הגשמת עצמית, ושכר טוב? (ואתה יכול!)

חוסר תשוקה למה שאתה עושה

עם כשרון נולדים. כישורים לוקח זמן לפתח. צריך ללמוד לבד או לקחת קורס. המכה הגדולה ביותר בעיני בקריירה, היא לנסות להתקדם בעבודה, כשאין לך תשוקה אליה.

עם תשוקה עוברים ראיון עבודה, עם תשוקה מקימים עסק .

עם תשוקה עושים קריירה , ללא תשוקה זו רק עבודה.

עם תשוקה מתמודדים הרבה יותר טוב עם קשיים שיש לכל אחד בדרך.

עם תשוקה אחד כמו סטיב ג'ובס ממציא את עצמו מחדש ומקים אימפריה.

לא יודע מה התשוקה שלך? אל תוותר. זה בעיני החלק הכי משמעותי בקריירה.

תמצא את התשוקה ותראה איך יום עבודה נראה אחרת

רוצה לדעת איך אתה יכול להתגבר על המכות האלה
ולעוף קדימה עם הקריירה שלך?

לשיחת ייעוץ והכוונה לקריירה חינם הרשם בלינק

https://noachgilor.co.il/consultation/

ואחזור אליכם

הדייג וצייד ההון – סיפור עם

הדייג וצייד ההון – סיפור עם

איש עסקים אמריקאי יצא בהוראת רופאו לחופשה בכפר קטן על חוף ימה של מקסיקו.

בבוקר היום הראשון הוא קיבל שיחת טלפון דחופה מהמשרד,וכעת עם רדת הלילה הוא לא הצליח להירדם ויצא אל המזח לנקות את הראש.

סירה קטנה ובה דייג אחד עגנה שם. היו בה כמה דגים גדולים מזן טונה צהובה סנפיר.

האמריקאי החמיא למקסיקאי על איכות הדגים שלו.

"כמה זמן לקח לך לדוג אותם ?" הוא שאל .

"זמן קצר בלבד" ענה המקסיקאי. "למה לא נשארת זמן רב יותר בים לתפוס עוד דגים? "שאל האמריקאי.

"יש לי מספיק דגים להאכיל את המשפחה שלי ולחלק לכמה חברים", ענה המקסיקאי.
אבל…מה אתה עושה בשאר הזמן שלך ?

המקסיקאי חייך ואמר " ישן עד מאוחר, יוצא לדוג קצת, משחק עם הילדים , עושה סיאסטה עם אשתי , ומטייל בכפר כל ערב, שותה יין ומנגן בגיטרה עם האמיגוס שלי.

יש לי חיים מלאים ועמוסים, סניור" .

צוחק האמריקאי ואומר " אני בוגר תואר שני מנהל עסקים מהרווארד ,אני יכול לעזור לך.

אתה צריך לבלות יותר זמן בדיג, ולהשקיע את הרווחים שלך בסירה גדולה יותר.

תוך זמן קצר תכפיל את השלל ובסופו של דבר תוכל לקנות צי של סירות דייג".
"במקום למכור את השלל למתווך, תמכור אותו ישירות לצרכנים, ובסופו של דבר תפתח בית אריזה משלך.

תשלוט במוצר, בתהליכי הייצור ובהפצה.

תצטרך מן הסתם לעבור את הכפר ולעבור למקסיקו סיטי, משם ללוס אנגלס ואולי אפילו לניו יורק.

רק שם תוכל לנהל את המיזם המתרחב שלך באמצעות ההנהלה הנכונה".

"אבל סניור", שאל המקסיקאי "כמה זמן כל זה ייקח" ?

"עשרים עד עשרים וחמש שנים" ענה האמריקאי .

ומה אז ? "זה החלק הטוב ביותר", צחק האמריקאי – "אז תנפיק את החברה בבורסה ותמכור את המניות לציבור ותעשה מיליונים" .

"ומה אז?" שאל המקסיקאי

"אז תוכל לפרוש ולעבור לכפר דייגים על החוף , שם תישן עד מאוחר, תדוג קצת, תשחק עם הילדים, תעשה סיאסטה עם האישה, תטייל לך בכפר בערבים ,תשתה יין ותנגן עם האמיגוס ….."

סיפור מקסים שפגשתי לפני כמה שנים כאשר התחלתי לשאול את עצמי שאלות.

למה אני עובד כל כך הרבה שעות ?

מי נהנה מהעבודה הקשה שלי ?

מה הייעוד שלי בחיים האלה ?