מי אני היום ומה הקשר לקריירה

מי אני היום ומה הקשר לקריירה

מי אני היום ומה הקשר לקריירה

טיול למזרח או דרום אמריקה, חתונה, ילדים, גירושין, מוות של קרובים או חברים, הצלחות, כישלונות, חוויות, תסכולים, רגשות, תובנות.

מה המשותף לכל אלה?

כל אלה קורים כל יום וכל הזמן. הם חלק מהחיים של כולנו. דברים שמבגרים אותנו, משנים אותנו, מצמיחים אותנו.

עוד דבר שמשותף לרוב הדברים כאן. הם קורים אחרי שבחרנו בגיל 16-20 מה ללמוד וכפועל יוצא מהלמידה מה נעשה כשנהיה גדולים.

הבעיה? בחלק גדול מהמקרים החלטנו לעשות מה נרצה לעשות כשנהיה גדולים לפני שהבנו מי אנחנו, לפני שבאמת עוצבנו.

לפעמים אנחנו מתעצבים ממש אפילו בגיל מאוחר יותר – והמקצוע והקריירה כבר נבחרו.

מה לא מסתדר פה? ציר הזמן.

בחרנו לפני שגדלנו.

הפער הזה יכול להיות ממש עצום. בחירה שלא מתאימה למי שאנחנו.

מבלי לשים לב אנחנו בוחרים איך נבלה את מירב הזמן שלנו כאנשים בוגרים לפני שעוצבנו, כשאנחנו עוד בחיתולי החיים.

כשההשפעה של הבית שממנו באנו חזקה יותר מאשר היום, כאשר החברים ומה הם עושים או למדו או העצה שלהם מהדהדת לנו לפני שאנחנו מבינים את הרצון שלנו.

זה קורה כשאנחנו עוסקים הרבה בגיל הצעיר הזה במה אנשים חושבים עלינו, עסוקים בהשוואות במקום לחקור מי אנחנו באמת ומה באמת אנחנו רוצים לעשות עם כל הזמן הזה.

התוצאה של כל זה היא משפט שאני שומע המון:

אני יודעת מה אני לא רוצה אבל אין לי מושג מה אני כן רוצה.

לכן הדבר הראשון שאני עושה בתחילת תהליך הליווי לבחירת קריירה או שינוי קריירה אני עושה  זה לעזור להבין מיהו האדם הזה שרוצה לעשות את התהליך?

עוד לפני שאני בודק איזה איש מקצוע הוא, או את קורות החיים שלו.

רק אחר כך נבדוק מה השלבים הבאים בדרך. מה באמת הרצון שבוער משם.

הרשמו לשיחת ייעוץ טלפונית ללא עלות.

מוזמנים ללחוץ כאן

4 ההסכמות והקריירה – אל תניחו הנחות

4 ההסכמות והקריירה – אל תניחו הנחות

4 ההסכמות והקריירה – אל תניחו הנחות – הסכמה שלישית.

 
כמה פעמים אמרת לעצמך: "אני מניח שהמנהל שלי יודע עם מה אני מתמודד",
"אני מניח שהעובד שלי היה פונה אליי אם היה לו קושי",
"אני מניח שמה שאמרתי בישיבה היה מאוד ברור",
"אני מניח שהוא יודע כמה אני מעריך אותו",
"אני מניח שהמנהל שלי יעלה את השכר שלי בדיון הקרוב"
ועוד ועוד הנחות שאנחנו מניחים במהלך היום.

הנחות אלה ללא בדיקה ולא בירור הן בעייתיות לא רק כי לא בטוח בכלל שהן נכונות אלא כי אנחנו לרוב גם נפעל על פיהן.

הפוסט הבא על ההסכמה השלישית מתוך הספר 4 ההסכמות הוא בדיוק על זה.

ההסכם השלישי – לא להניח הנחות

הגעתי לראיון עבודה. עברנו מיונים, מבחנים, ראיון אישי.

אני יודע שנתתי את הכי טוב שיכולתי, עכשיו אני מחכה לשיחת הטלפון שתבשר שמחר אני מתחיל.

והיא מגיעה. מהצד השני מבשר לי הקול שלא התקבלתי.

אני מנתק את השיחה מאוכזב.

בראש שלי מתחילות להתרוצץ הנחות.

כמו כולם, גם אני מניח הנחות. והן מתגלגלות לסיפור רווי הנחות שהתיישבו זו על זו.

וכן, כולנו נוהגים כך. עם הבוס שלא ברך בברכת בוקר טוב, עם עמית לעבודה שלא חזר אלי, עם הפקידה שטיפלה באחר לפני ועוד מקרים שאנו נתקלים בהם במשך היום.

כולנו מניחים הנחות. והן לעיתים קרובות שגויות.

אז איך נמנע מלהניח הנחות?

אם לא תבינו דבר מה ויש אפשרות לשאול ולברר אז תשאלו.

אחרים לא יודעים מה אתם חושבים ולכן אם לא תגידו להם הם ינחשו.

אתם צריכים לומר ולהסביר מה אתם צריכים ומה אתם רוצים כדי שאחרים לא יניחו הנחות

אחרים אינם רואים את החיים כמונכם והם אינם חושבים כמוכם

אל תחשבו מחשבות שמרפות את ידיכם וגורמות לכם לחוש ברע. כל מחשבה כזו הפכו למחשבה טובה או פשוט הפסיקו לחשוב אותה.

זוכרים את שיחת הטלפון בה התבשרתי שלא התקבלתי? את הבוס שלא אמר לי בוקר טוב? את הקולגה? הפקידה?

בכל אותם מקרים תגובתי היתה להניח הנחה, להסביר לעצמי למה מקרה זה או אחר קרה. להסביר מבלי לבדוק, לשאול, לברר.

הכי קל היה לי להניח שעשיתי משהוא לא נכון, לא טוב, שאני בלתי נראה, שלמשהו לא אכפת ממני.  כולנו עושים את זה. מניחים כל מיני הנחות המלאות בהלקאות עצמיות מלאות במילים לא טהורות.

ההסכמה השלישית באה ללמד אותנו לברר למה קרה דבר זה או אחר.  במקום להמציא סיפורים המושתתים על הרי הנחות, פשוט לשאול. כך נעמוד מול האמת כמו שהיא ונגלה את הסיבה לדברים.

לא התקבלנו לעבודה? נברר מה הסיבה לכך. יתכן שנגלה שהתקן בוטל ברגע האחרון ואם תתפנה משרה מתאימה אני הראשון שיזמנו.

הבוס עבר ולא ברך אותי? אברך אני אותו. הוא בוודאי יתנצל שחלף כך על פני בלי לשים לב, ויסביר שהיה טרוד בעניין זה או אחר, או שבכלל מדובר באדם לא נעים ואת זה נגלה בהפסקת קפה כשהחבורה תפטפט עליו קצת. הפקידה תבטיח שלמרות שאחר מקבל טיפול לפני, ענייני יטופל גם הוא בזמן. והקולגה? הוא בכלל בחופשה בחו"ל.

כשנשתמש בהסכמה זו, ונדאג להבהיר לעצמנו מצבים ולשאול שאלות, לא נצטרך להניח הנחות בכלל ושגויות בפרט. וכשלא נניח הנחות נעמוד מול הדברים כמו שהם מבלי לקחת שום דבר באופן אישי וכמובן שנשתמש במילים טהורות כדי לספר לעצמנו את כל הסיפור בראש.

עוד מקומות  בהם אני מוצא שחשוב לא להניח הנחות הם:

  • ראיון עבודה – נקפיד לברר את מהות התפקיד שלנו במלואה. לא נהסס לשאול כל שאלה שעולה לנו לגבי המשרה. וזאת כדי שנקבל החלטה מדויקת, שהרי גם אנחנו צריכים לקבל החלטה לגבי המשרה, לא רק המראיינים.
  • הבוס שלי – אל לנו להניח שהבוס יודע ומבין בדיוק מה אנחנו עושים. אנחנו לא העובדים היחידים בחברה ולבוס יש עניינים רבים לטפל בהם. אם לא נראה לו הוא לא יראה. מדי פעם כדאי להציג בפניו מה אנחנו עושים ואף להראות שאנו מצפים להערכה.
  • לא להניח שאני מובן לכולם. לא אחת אנחנו מדברים במושגים מקצועיים או כאלו הנשאבים מעולמינו הפנימי. חשוב שנוודא כי הבינו אותנו. במידה ולא למצוא מילים ומושגים שיהיו ברורים יותר לפרטנרים של השיחה.
  • קורות החיים – מראיינים מקבלים לידיהם לא מעט קורות חיים ויתכן ולא העמיקו בשלנו. חשוב בראיון להזכיר פרטים שחשובים למשרה בעת הראיון, גם אם כבר ציינו אותם בקורות החיים.

לסיום אספר לכם מקרה שקרה לי.

בחברה בה עבדתי הוחלט לפצל את התפקיד אחד המנהלים לשניים.

הייתי בין וותיקי החברה והנחתי כי אבחר לשמש בתפקיד. אך כדי להימנע מאכזבה וכדי להבהיר כי אני מעוניין בתפקיד המוצע בררתי ראשית האם אני מועמד. בעקבות כך זומנתי לפגישה עם מנהליי, אליה התכוננתי היטב ובה פרשתי את משנתי, את יכולותיי ומדוע אני חושב שאני המתאים לתפקיד.

בתום הפגישה התבשרתי כי התפקיד שלי.

לו הייתי מניח יתכן ולא היו מודעים לאפשרות שאני ראוי תפקיד והייתי נשאר בתפקיד פחות מאתגר וטוב.

לכן הקפידו לא להניח הנחות. תשאלו שאלות ובקשו הבהרות.

כאן עבורך.

לשיחת ייעוץ והכוונה לקריירה חינם הרשמו בלינק

ואחזור אליכם

על בחירות בחיים בכלל ובקריירה בפרט

על בחירות בחיים בכלל ובקריירה בפרט

התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?"

"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע", אמר החתול. "לא אכפת לי כל כך לאן", אמרה אליס. "אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי", אמר החתול.
"עליסה בארץ הפלאות" מאת לואיס קרול.

על בחירות בחיים בכלל ובקריירה בפרט

מצד אחד נהדר שבכל תחום היום יש לנו המון ממה לבחור. כשגדלתי לכל דבר בסופר למשל הייתה אופציה אחת היום לפעמים 30 ובמוצרים מסוימים 50.

איך אפשר לבחור בכל השפע הזה? ומה יהיה עם אטעה? ואם אטעה כאשר זו קריירה שנייה או שלישית אז מה ?

לגבי קריירה הנה 3 טיפים לבחור נכון :

1.עוד לפני בחירת הקריירה ביום יום אם קשה לכם להחליט ואתם תמיד מתייעצים עם חברים או בני זוג קחו כמה החלטות לבד. בכל תחום שהוא. גם כאשר תטעו זה נהדר. העניין הוא לא לטעות בחיים אלא ללמוד מזה. לקום מזה. תהליך הלמידה פה הוא חשוב. ללמוד לבחור.

2.לכו אחרי התחושה, תחושת הבטן, התשוקות שלכם. מה מה שמדליק אתכם .

3.קיבלתם עצה מחבר לגבי מה כדאי לכם לעשות. מעולה. כדי שלא תחיו את החיים שלו תבדקו האם זה מתאים לכם. האם זה מסתדר אם מה שאתם אוהבים. הטעות הכי גדולה שאנשים עושים היא לבחור בשביל מישהו אחר, ובסוף לחיות חיים של מישהו אחר.

כדי לחיות חיים מאושרים, זה קריטי להתחיל לומר "כן" על האמונות והערכים האותנטיים שלך, ולהפסיק לחיות חיים של מישהו אחר .זה מרגיש כל כך לא נכון, אפילו אם אנשים שקרובים אליך רצו את זה בשבילך.

מילת המפתח היא לבחור בעצמי את החיים שאני רוצה לחיות אותם.

לבחור נכון

"מתי אלמד לבחור נכון

להאמין, לראות שטוב

בלי להביט שוב לאחור

לבחור נכון"

רוצים ללמוד איך לבחור נכון, רוצים לבחור את הייעוד שלכם?

צרו קשר לקבלת שיחת אימון טלפונית חינם