פודקאסט על שינויים בחיים ובקריירה, התפתחות אישית וניהול זמן

פודקאסט על שינויים בחיים ובקריירה, התפתחות אישית וניהול זמן

לפני מספר שבועות התארחתי בפודקאסט של שרון גולן בשם גם וגם.

הפודקאסט שלה הוא על השילוב בין העולמות – הורות, עסקים ואנחנו

הפרק הזה הוא על : שינויים בחיים ובקריירה, התפתחות אישית וניהול זמן.

בין שאר הדברים שדיברנו עליהם:

  • איך מתמודדים עם שינויים בקריירה
  • איך יודעים איזה שאלות לשאול את עצמנו במהלך שינוי
  • מה עושים כשנתקעים וגם על מה זה בכלל נשימה מעגלית והתמקדות
  • איך משלבים בין אימון לטיפול
  • איך הורות מתחברת לשינויי קריירה
  • ואיך ניהול זמן יכול לנקות לנו את הראש ולפנות זמן להתמקד במה שחשוב לנו

האזנה נעימה!!

אשמח לשמוע לדעתכם על הנושאים שעלו בהקלטה.

להצית את התשוקה

להצית את התשוקה

להצית את התשוקה

אחת הסיבות לחוסר סיפוק ולחוסר אתגר בעבודה הוא העדר תשוקה.

אנשים חשים תסכול כשהם עוסקים בעבודות שלא מעניינות, ויותר מזה- לא מרגשות אותם.

איך מתחילים למצא תשוקה בקריירה?

תתחילו לחשוב מה מדליק אתכם? מה מרגש אתכם? תחשבו על בילויים ותחביבים, ואפילו תשאלו את עצמכם
מה הייתי עושה לו לא הייתי צריך כסף לפרנסתי?

אפשר גם להפוך תחביב לעיסוק, למשל- חבר שהכרתי הלך ללמוד מדעי המחשב כי הוא אהב משחקי מחשב.

לקח קצת זמן עד שהוא הבין שהוא צריך לעשות עוד צעד כדי ללכת אחרי הלב… והיום הוא בודק משחקי מחשב! העיסוק שלו מורכב, למעשה, מהרבה שעות שבהן הוא משחק במשחקי מחשב.
אני מכיר אנשים שמצאו מקום להתנדב בו, כי מקום ההתנדבות סיפק את הרגש היה חסר להם במקום העבודה.

באמצעות מקום ההתנדבות, לא מעט פעמים נפתחת הדרך לקריירה אחרת לגמרי.

אנשים אחרים – בדקו מה לא בסדר בחינוך ילדיהם – אז הם פתחו בית ספר חדש.
שאלו את השאלות שכתבתי למעלה ולכו אחרי התשוקה שלכם.
הייתה לי מתאמנת שנזכרה מה היא אהבה בחוג ביסודי ובתיכון וזה היה השינוי שהיא בחרה לחזור אליו.

משהו שלא היה בתודעה שלה בכלל.

אז לסיכום – תשוקה מוצאים על הלב והבטן לא עם הראש.

לכן החשיבה שלרוב בקריירה נעשית עם הראש צריכה לעבור למקום אחר לגמרי בגוף.

חפשו מקום שנותן לכם השראה ותכתבו איזה דברים ממש עושים לכם את זה.

בעבודה הנוכחית, בעבר, בזמן הפנוי, כשהייתם ילדים איזה חלום היה לכם ועוד…

ככל שתכתבו חופשי ויתר משהו יעלה….ואם לא עלה כלום…אני פה עבורכם.

לשיחת ייעוץ טלפונית ללא עלות מוזמנים ללחוץ כאן

אמונה פנימית עמוקה שזה באמת יכול לקרות לך

אמונה פנימית עמוקה שזה באמת יכול לקרות לך

 אמונה פנימית עמוקה שזה באמת יכול לקרות לך

אחד הדברים הקשים ביותר בשינוי הקריירה הוא להאמין שאפשר לעשות את זה.

אנחנו נוטים להגדיר את עצמנו לפי העיסוק שלנו בתהליך השינוי, אנחנו נדרשים להגדיר את עצמנו מחדש ולהאמין שהשינוי כבר התחולל עמוק בתוכנו.

היתרון של העבודה הזו, היא שברגע שאנו מאמינים בזה, אחרים יתחילו להאמין בכך גם כן.

מניסיון אישי – הייתי מציע לכם להתחיל להגיד לעצמכם, ולכל מי שאתם פוגשים שאתם כבר עובדים ב[…בתפקיד החדש שלך.]

כשאני שיניתי את הקריירה שלי, המשכתי להגיד שאני מנהל הדרכה שעובד גם כמאמן,אבל ברגע שהתחלתי להגיד שאני מאמן שהיה פעם מנהל הדרכה, עבודת האימון שלי המריאה.

אמונות ותובנות על עצמינו הכי קשה לשנות. אם יש לנו ספק גדול מדי שאנחנו מסוגלים להצליח במקצוע החדש או אם אנחנו מחוברים מדי לזהות המקצועית שלנו וקשה לנו מדי לשנות, מומלץ לקבל עזרה חיצונית, איתי למשל…כי זה הדבר שהוא הכי משפיע, הכי קשה לזהות למה לא מצליחים לעשות שינוי וזה החלק שהכי קשה לעשות לבד.

לשיחת ייעוץ טלפונית ללא עלות מוזמנים ללחוץ כאן

שינויים גדולים מתרחשים בצעדים קטנים

שינויים גדולים מתרחשים בצעדים קטנים

שינויים גדולים מתרחשים בצעדים קטנים. אחד אחרי השני

לפעמים החשק להניע מחדש את הקריירה  שלך ומהר.

כבר ממחר בבוקר. זה בוער בך ממש.

העניין הוא שלרוב זה לוקח זמן.

וכאשר אתה נמצא במקום עבודה יהיה חכם תוך כדי העבודה להתארגן לקריירה החדשה.

יכול להיות שמדובר בשינוי קל יחסית של שינוי תפקיד במקום העבודה כשלב ראשון.

אם זה לא אפשרי או לא מסייע לך, קח קורס ערב שקשור לקריירה החדשה, תרכוש מיומנויות חדשות.

לפעמים זה אומר להגיע לנקודה החדשה שאתה רוצה להגיע אליה בקריירה זה סדרה של עבודות שיביאו אותך ליעד ולאו דווקא שינוי תפקיד וחברה יעזרו לך מיד לשנות קריירה.

לפעמים זה אומר גם לעשות ירידה לצורך עלייה. לקחת תפקיד גוניור כלשהוא שמתאים לקריירה החדשה שלך כדי להתקדם שם ואז לאט לאט להגיע למקום החדש.

אם אתה אומרת לעצמך מה עם כל מה שעשיתי עד היום?

כמובן שזה לא נזרק לפח כי בכל שינוי אתה תביא את הנסיון שלך ולו ניסיון חיים למקום החדש, וחוץ מזה הרי רצית שינוי לא?

כמו כן לרוב את השינוי נעשה בגיל 30 או 40 מה שאומר שעוד עשרות שנים לפנינו כך שכדאי להסתכל בהתלהבות קדימה מה תרוויח מהשינוי ולא מה תפספסי.

נ.ב המשפט הזה על צעדים קטנים נכון לכמעט כל שינוי או צומת משמעותית בחיים שלנו.

לשיחת ייעוץ טלפונית ללא עלות מוזמנים ללחוץ כאן

המאמרים הכי נצפים שלי על קריירה

המאמרים הכי נצפים שלי על קריירה

החלטתי אחרי תקופה של כתיבה לסכם הרבה מהידע שצברתי ומאמרים שפורסמו במקומות שונים ולרכז הכל במאמר אחד בבלוג.

מאמרים שונים שכתבתי על קריירה, תכנון שינוי קריירה, הכנה לראיון עבודה וחיפוש עבודה.

כתבתי מאמר ישים ופרקטי על עשר המכות הנפוצות שתוקעות את הקריירה

 רגע לפני סגירת רשות השידור – כן פעם הייתה פה חיה כזו…

כתבתי מאמר על כלוב זהב, איך אפשר לזהות אותו ואיך אפשר להימנע ממנו

 המאמר הזה הגיע גם למגישי רשת ב שרצו לראיין אותי עליו.

לינק לראיון 

אחריו כתבתי את 5 הלקחים מסגירת רשות השידור 

 הלקחים האלה רלוונטים לכל אחד שחושב שאצלו זה לא יקרה והוא בחברה יציבה וטובה או בתפקיד שלעולם לא ישתנה.

 אם אתם במקום שעוד לא בחרתם קריירה או שאתם לקראת שינוי כתבתי מאמר שנקרא

איך לבחור קריירה

 למי שמתראיין בזמן הקרוב כתבתי את איך לא לפחד משאלת ספר לי על עצמך.

 ואם אתם במקום שחושב שינוי או לקראת תהליך כזה יש כאן כמה מאמרים שמרכזים תהליכים של :

חיפוש עבודה

ראיון עבודה

מציאת ייעוד בקריירה

שאלות שיכולות לעלות בדרך

ומי שכבר מצא עבודה רגע לפני החתימה אני מציע לקרא את זה. 

מקווה שנהנתם לקרא ושזה תרם ויתרום להחלטות שלכם ולקריירה שלכם.
לשיחת ייעוץ טלפונית ללא עלות מוזמנים ללחוץ כאן
אימון קריירה לפני ואחרי

אימון קריירה לפני ואחרי

לא תמיד קל להסביר מה בדיוק קורה בתהליך אימון או ייעוץ קריירה

מה קורה?

איך מדייקים?

מה עושים?

הפעם בחרתי להציג דרך משקפי לפני ואחרי תהליך כזה.

עם מישהי שממש מסיימת איתי תהליך בימים אילו.

הנה מה שהיא אמרה וחוותה לפני 

לא סגורה עד הסוף מה בדיוק רוצה.

לא מאמינה שתגיע לכזו משרה.

חוששת לכתוב לעולם מה היא רוצה.

חוששת שלא יגיבו.

מגיעה למשרות לא מעניינות ולא מגיעה למה שכן רוצה.

מה שהיא חווה ומרגישה אחרי

יודעת מה היא רוצה ומדויקת הרבה יותר.

מאמינה בעצמה הרבה יותר.

מוכנה לשתף את העולם.

מקבלת מבול תגובות ופרגונים.

מתלבטת בין מספר תפקידים כולל כאלה שלא קיבלו את קורות החיים שלה קודם לכן.

שולחת לי אקסל עם כמות הפניות וחוזרת להתלבט איתי הפעם בין משרות טובות שהיא רוצה.

לי נראה כמו עסקה משתלמת ושווה.

מה אתם חושבים?

רוצים גם לעבור תהליך כזה? דברו איתי

בגילי, הייתי אמורה עדיין לדבר על קריירה?

בגילי, הייתי אמורה עדיין לדבר על קריירה?

לפני כמה ימים בשיחה אקראית עם מישהי שאני לומד איתה טיפול עלתה השאלה הבאה :
"תגיד, לא נראה לך שמאוחר לי לדבר על קריירה בגיל 32? לא הייתי אמורה לדבר על זה לפני כן?"
"אמורה", שאלתי?
"כן, אמורה. כל הזמן אומרים לי שאני צריכה כבר להיות רצינית."
לאחר כמה שאלות שבהן סיפרה על עבודה זמנית שיש לה ועל עוד דבר או שניים שהיא עושה וכל זה כאשר יש לה תינוק בבית, הבנתי.

ה-אמורה לא קשור אליה בכלל. היא מרגישה טוב איפה שהיא כרגע. היא גם במסלול לימודי והתפתחותי שמאוד מתחבר אליה.
שאלתי אותה – "מה לגביך? מה את חושבת על ה-אמורה ? מאיפה זה בכלל מגיע?"
היא סיפרה שבעבר המסלול שלה כוון לעבודה יותר חומרנית. לעבודה יותר "רצינית", או לפחות כזו שנתפסת ככה בחוץ. היום היא הולכת למקום אחר. יותר רוחני, יותר הומני.

היא מרגישה שהיא במקום הנכון. שלאט לאט זה מבשיל, שהיא מתחילה לדעת מה נכון לה יותר.
אז מה הבעיה? אלה שאומרים. אלה שחשבו שיצא ממנה משהו אחר.
כמה פעמים אני שומע על אנשים שעשו דברים כי אמרו להם. כי ציפו מהם.

היה מרענן לשמוע מישהי שעדיין לא סגורה במאה אחוז אלא רק על כיוון כללי, ועדיין בגדול עומדת על דעתה, רק רוצה חיזוק לעמוד כנגד הקולות האלה.
התשובה שלי אליה היתה, שכאשר היא תהיה בעוד שנה במקום יציב יותר עם אותה החלטה, אחרי לימודים, וככל שתעמיק את המסלול החדש שבחרה, הקולות לאט לאט ילכו ויפסקו.
ולגבי הגיל – בעידן של היום זה לגמרי של גיל של התחלת קריירה. בטח של שינוי קריירה, שהוא לא בהכרח האחרון.
גיל הפרישה הוא מעל גיל 60, ורק ילך ויעלה עם הזמן.
יש לה עוד המון זמן לתקן, לעשות התאמות בדרך.
לחיות, לחוות, לשנות.
להיות, להתבלבל ולדייק.

לשיחת ייעוץ והכוונה לקריירה חינם אפשר להרשם בלינק

https://noachgilor.co.il/consultation/

מי אני היום ומה הקשר לקריירה

מי אני היום ומה הקשר לקריירה

טיול למזרח או דרום אמריקה, חתונה, ילדים, גירושין, מוות של קרובים או חברים, הצלחות, כישלונות, חוויות, תסכולים,רגשות,תובנות.

מה המשותף לכל אלה?

כל אלה קורים כל יום וכל הזמן. הם חלק מהחיים של כולנו. דברים שמבגרים אותנו, משנים אותנו, מצמיחים אותנו.

עוד דבר שמשותף לרוב הדברים כאן. הם קורים אחרי שבחרנו בגיל 16-20 מה ללמוד וכפועל יוצא מהלמידה מה נעשה כשנהיה גדולים.

הבעיה? בחלק גדול מהמקרים החלטנו לעשות מה נרצה לעשות כשנהיה גדולים לפני שהבנו מי אנחנו, לפני שבאמת עוצבנו.

לפעמים אנחנו מתעצבים ממש אפילו בגיל מאוחר יותר – והמקצוע והקריירה כבר נבחרו.

מה לא מסתדר פה? ציר הזמן.

בחרנו לפני שגדלנו.

הפער הזה יכול להיות ממש עצום. בחירה שלא מתאימה למי שאנחנו.

מבלי לשים לב אנחנו בוחרים איך נבלה את מירב הזמן שלנו כאנשים בוגרים לפני שעוצבנו, כשאנחנו עוד בחיתולי החיים.

כשההשפעה של הבית שממנו באנו חזקה יותר מאשר היום, כאשר החברים ומה הם עושים או למדו או העצה שלהם מהדהדת לנו לפני שאנחנו מבינים את הרצון שלנו.

זה קורה כשאנחנו עוסקים הרבה בגיל הצעיר הזה במה אנשים חושבים עלינו, עסוקים בהשוואות במקום לחקור מי אנחנו באמת ומה באמת אנחנו רוצים לעשות עם כל הזמן הזה.

התוצאה של כל זה היא משפט שאני שומע המון:

אני יודעת מה אני לא רוצה אבל אין לי מושג מה אני כן רוצה.

לכן הדבר הראשון שאני עושה בתחילת תהליך הליווי לבחירת קריירה או שינוי קריירה אני עושה  זה לעזור להבין מיהו האדם הזה שרוצה לעשות את התהליך? עוד לפני שאני בודק איזה איש מקצוע הוא, או את קורות החיים שלו.

רק אחר כך נבדוק מה השלבים הבאים בדרך. מה באמת הרצון שבוער משם.

לשיחת ייעוץ והכוונה לקריירה חינם אפשר להרשם בלינק

https://noachgilor.co.il/consultation/

4 ההסכמות והקריירה – הסכמה רביעית – עשו כמיטב יכולתכם

4 ההסכמות והקריירה – הסכמה רביעית – עשו כמיטב יכולתכם

ברוני וור היא אחות אוסטרלית שמטפלת בחולים סופניים – רגע לפני המוות.

במסגרת עבודתה, היא ראיינה עשרות חולים לטור שפרסמה בעיתון ומאוחר יותר, אף הוציאה ספר.

כששאלו את החולים על מה הם מתחרטים בחייהם או מה הם היו עושים אחרת, היו בתשובותיהם מוטיבים שחזרו על עצמם פעם אחר פעם.

החרטה הכי גדולה והכי נפוצה שעלתה בשאלון היא – הלוואי שהיה לי את האומץ לחיות את חיי מתוך נאמנות לעצמי, ולא מתוך מה אנשים אחרים ציפו ממני.

"הפחד הגדול ביותר שלנו הוא לקחת את הסיכון לחיות", כך אומר רואיס בספרו ארבע ההסכמות, ומוסיף "הסיכון לחיות ולבטא את מה שאנחנו באמת.

להיות עצמנו הוא הפחד הגדול ביותר של בני האדם. למדנו לחיות את חיינו בניסיון לענות על הדרישות של אנשים אחרים.

למדנו לחיות על פי נקודות הראות של אנשים אחרים בשל הפחד שלא יקבלו אותנו ושלא נהיה מספיק טובים בעיני מישהו אחר."

הפוסט הבא על ההסכמה האחרונה מתוך הספר 4 ההסכמות מדבר בדיוק על זה.

רואיס מתאר בספרו, לא מעט אמונות וצורות התנהגות שתוקעות אותנו, בגלל שהסכמנו לקבל אמונה או משפט שמישהו אמר לנו פעם או מחשבות לא נכונות ולא מקדמות שלנו על עצמינו.

אנו מנהלים את חיינו מתוך אין סוף הסכמים שאנו עושים עם עצמנו הנובעים מהאמונות שלנו, שלא אחת מגדירות את מהלך החיים בלי שנשים לכך לב.

אני חולק איתכם סדרת מאמרים זו, שתתמקד בארבע ההסכמות בקריירה, כדי שנצעד ביחד אל אותו השינוי עליו מדבר הספר.

זו ההסכמה האחרונה . למי שפספס את הסדרה כאן למטה יש לינקים לאתר שלי ולפוסטים הקודמים.

לחצו כאן לפוסט שכתבתי על הרעיונות המרכזיים שבספר

לחצו כאן לקריאת ההסכם הראשון

לחצו כאן לקריאת ההסכם השני

לחצו כאן לקריאת ההסכם השלישי

ההסכם הרביעי – עשה תמיד כמיטב יכולתך

בהסכם הרביעי מציע רואיס שנשאף לעשות את הטוב ביותר שאנחנו יכולים. זאת הדרך הנכונה להיות טובים עם הסובבים אותנו ועם עצמנו.

המסע אל הטוב ביותר שלנו עובר דרך שלושת ההסכמים שאימצנו כבר וכאשר נאמץ הסכם רביעי זה, נגלה את יכולותינו האמיתיות ונהפוך פרודוקטיביים וחיוניים.

לא משנה מה הסיטואציה אליה נקלענו או באיזה רגע אנו נמצאים עכשיו, עלינו לרכז את כל האנרגיה שלנו אל מטרה אחת – מיטב יכולתנו.

אין לנו יום אחר להיות טוב יותר.

כדי לנטרל את הסכנה האורבת למוחנו מדפוסים ישנים אליהם הורגלנו, נקפיד למלא את ההסכמים שעשינו עם עצמנו.

נבחר במילים טהורות כדי לתאר לעצמנו או לסובבים אותנו את המתרחש מבלי לקחת דבר באופן אישי וכמובן שנמנע מלהניח הנחות.

יישום ההסכמים הללו יהפוך את כל מה שנתפס בעינינו עד כה כמכשולים לאתגרים שנצלח בדרכנו לעשות את מיטב יכולתנו.

לא עוד ׳מה אם לא אעבור את הראיון׳. לא עוד ׳מה יהיה אם הבוס לא ישים לב שיש לי חלק במיזם.׳ לא עוד ׳יש לי הרגשה רעה.׳

עכשיו הזמן לעמוד מול הסיטואציה באשר היא, ובזמן שהיא מתרחשת להפוך אותה לאפשרית, להצלחה תוך שאנחנו עושים כמיטב יכולתנו להגיע למקום אליו נבחר להגיע.

וכן, גם כשניתן את המיטב לא תמיד נקבל את התוצאה אך נזכה בידיעה שעשינו את הטוב ביותר שלנו וזה ילך אתנו ליעד הבא.

הידיעה שעשינו את המיטב תשחרר אותנו מרגשות אשם, משפיטה עצמית והלכאה.

לא נכשלנו. ואין מדובר בהנחה שאנו עושים לעצמנו.

בבחירת מילים טהורות נוכל לראות זאת כביקורת אותנטית שמטרתה להרים אותנו מתוך הבנה שנתנו את הכי טוב שלנו.

והטוב ביותר שלנו אינו מתרחש בריק, אלא על רקע נתונים שונים המרכיבים את הרגע.

וזאת ההצלחה!

איך אדע שעשיתי את מיטב יכולתי?

  • לפני ראיון עבודה נעבור שוב על דרישות התפקיד ונתאר לעצמנו את היכולות שלנו התואמות לתפקיד במילים מעצימות וחיוביות. נעבור על קורות החיים ששלחנו ונשנן את החוזקות שלנו.
  • התפקוד שלי היום מול ימים אחרים. לדוגמא, האם מאורעות אישיים השפיעו עלי באופן שמנע ממני היום לעשות כמיטב יכולתי? האם ביום אחר בו הרגשתי את החיוניות שלי ואת האנרגיה זורמת בי הייתי עושה זאת טוב יותר?
  • היום ובהתחלה. האם אחרי חמש שנים בתפקיד מסויים אני עושה אותו טוב כמו בהתחלה?
  • כיצד משפיעים חיי המשפחה שלי על העבודה. האם היום כשאני אמא / אבא אני מלא באותן אנרגיות עשייה כמו לפני שהפכתי הורה?

לסיום, חשוב שנזכור כי אנו מתפקדים בחיינו בהרבה מישורים ומעגלים.

לא בכולם נוכל לעשות את המיטב, אך לשם נשאף.

בכל פעם שנדע שעשינו כמיטב יכולתנו, נתמלא בסיפוק ובאנרגיה טובה, שתקח אותנו למקום אישי טוב יותר.

וכשאנחנו בטוב הכל פתוח לפנינו.

ובכל פעם שנבחן אם עשינו כמיטב יכולתנו תוך מילוי ההסכמים שלקחנו על עצמנו ונגלה שטעינו, נלמד מכך ונשאף להפיק מאותה טעות, חוכמה שתלך איתנו בדרך למיטב יכולתנו הבא.

כי מטעויות נגדל. מהחולשות שלנו נצמח.

מיטב יכולתנו נמדד תמיד ביחס לעצמנו ולצעדים שצעדנו במסע האישי שלנו בדרך להצלחה הפרטית שלנו.

 

כאן עבורך.

נח 054-6255477

gilornoach@gmail.com

לשיחת ייעוץ והכוונה לקריירה חינם הרשמו בלינק

לינק לקביעת מועד לשיחה

ואחזור אליכם

4 ההסכמות והקריירה – הסכמה שנייה – אל תיקחו שום דבר באופן אישי

4 ההסכמות והקריירה – הסכמה שנייה – אל תיקחו שום דבר באופן אישי

בשיחות שמתקיימות בקליניקה שלי, לא פעם עולים אנשים שמשפיעים עלינו. שאנחנו מאפשרים להם להשפיע; מנהלים, ההורים והמון פרצופים, מיילים, הבעות פנים, טונים שבגללם אנחנו משנים את הבחירות ואת ההחלטות שלנו.

הפוסט הבא על ההסכמה השניה מתוך הספר 4 ההסכמות הוא בדיוק על זה.

רואיס מתאר בספרו, לא מעט אמונות וצורות התנהגות שתוקעות אותנו בגלל שהסכמנו לקבל אמונה או משפט שמישהו אמר לנו פעם או מחשבות לא נכונות ולא מקדמות שלנו על עצמינו.

אנו מנהלים את חיינו  מתוך אין סוף הסכמים שאנו עושים עם עצמנו הנובעים מהאמונות שלנו, שלא אחת מגדירות את מהלך החיים בלי שנשים לזה לב.

אני חולק איתכם סדרת מאמרים זו, שתתמקד בארבע ההסכמות בקריירה, כדי שנצעד ביחד אל אותו שינוי עליו מדבר הספר.

מומלץ לעקוב אחרי הפוסטים הבאים שאפרסם בימים ובשבועות הקרובים כדי להכיר את כולן.

לחצו כאן לפוסט שכתבתי על הרעיונות המרכזיים שבספר

לחצו כאן לקריאת ההסכם הראשון

.

ההסכם השני – אל תקחו שום דבר באופן אישי

הדרך בה אנחנו מביטים על העולם, היא הדרך האישית שלנו. אנחנו חווים כל אירוע, כל משפט שנאמר לנו, כל מחשבה או תובנה דרך העיניים שלנו, דרך המבט שלנו, דרך מי שאנחנו.

אין אחד בעולם וגם לא האדם הקרוב אלינו ביותר – אח, חברה טובה, בת/בן זוג, שיכולים להבין בדיוק את הזווית שלנו.

לא פשוט לשחרר תפיסות שהצטברו מגיל הגן.

ברגע שנאמץ את ההסכם השני ולא ניקח שום דבר באופן אישי, נגלה שתגובות או התנהגויות של אחרים כלפינו, ישפיעו עלינו פחות או כלל לא.

אל תסכימו עם מה שנאמר עליכם – לטוב ולרע וכך לא תהיו תלויים במה שאומרים עליכם – לטוב ולרע.

מה שאחרים אומרים ועושים נעשה בגללם – לא בגללכם.

אל תתחשבו במה שחושבים עליכם, כי כולם עסוקים בעצמם ולכולם מערכת אמונות שונה משלכם ולכן דעתם אינה קשורה אליכם.

כאשר אנו מגיבים לאמירה שנאמרה כלפינו או לדרך בה נהגו בנו, אנו חשים מותקפים.

תחושה זו גוררת תגובה שלעיתים תהיה לא מדויקת ותסית אותנו מעיקרו של עניין.

ברגע הזה עלינו לזכור לא לקחת אמירה זו או ההתנהגות זו, באופן אישי, כאמור היא שייכת למי שאומר או נוהג כך, לא לנו.

האחריות שלנו היא על מה שאנו אומרים ועל הדרך בה אנו נוהגים, לא על אחרים.

ברגע שנלמד להחיל הסכמה זו על חיינו נוכל להפרד מכל אותם אנשים, מפגשים ומקרים שנוכחותם בחיינו מסבה לנו אי נוחות, כאב וסבל.

כיצד ההסכמה השנייה תסייע לי בקריירה?

ראיון חלומותינו קורה מחר. זאת הקריירה עליה אנו חולמים זמן רב.

יום לפני טלפון הראיון בוטל – הקפאת המשרה. אוטומטית אנחנו מסוגלים לחשוב מה היה לא בסדר איתנו.

כשיש אפשרות שאכן מה שאמרו לנו זה מה שקרה. או שנגיע לראיון ומשהו שמישהו אמר, מבט שקיבלנו, יגרום לנו להרגיש משהו שאינו קשור בכלל אלינו, אלא לאותו אחד ולאיך שהוא קם בבוקר ולכל הבעיות שיש לו בחיים האישיים או בעבודה. ללא שום קשר אלינו.

לדוגמא – יום ראשון בבוקר, חוזרים לעבודה אחרי החג. הבוס שלנו לא אומר לנו בוקר טוב. לרוב במקום לחשוב מה עבר עליו ולהשאיר את זה אצלו – אנחנו עשויים לחשוב מה אצלנו לא בסדר.

אם ניקח משהו שמישהו אמר לנו או פרצוף שמישהו עשה לנו או אפילו מחשבה שיש לכולנו בראש של "מה יגידו" שאני אישית חווה ממתאמנים שלי המון, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהם יודעים מה נמצא בעולם שלנו וכך אנחנו נותנים להם לכפות את העולם שלהם עלינו.

דוגמאות נוספות – כאשר מישהו יגיד לנו משהו פוגעני, או משהו מחמיא, דעה על מצב הזוגיות שלו (תזרוק אותה, תתחתן איתה) או על מצב הקריירה שלנו (איך אתה עוזב עבודה כשאין לך משהו ביד, את חייבת לעשות תואר)

הכל מגיע ממפה,סרט, חלום של מישהו אחר שלא מכיר אתכם באמת או במקרה הטוב, מכיר חלקית.

אם לא תקחו שום דבר באופן אישי תהיו פחות פגיעים, כי כל מה שיגידו לכם, הוא לא שלכם, הוא של מי שאומר את זה.

אם תקיימו את ההסכם הזה ותהפכו אותו להרגל שלכם, תהיו אחראים רק לעצמכם.

לא תוכלו להפגע מהערות של אנשים אחרים. תוכלו לבחור בחירות יותר מדויקות לכם. יותר נכונות לכם.

זה יקרה עם פחות אשמה ועם פחות שפיטה עצמית.

ללכת בעקבות הלב ובעקבות המצפן שלנו, מאפשר לנו שלווה פנימית.

כאן עבורך.

נח 054-6255477

gilornoach@gmail.com

לשיחת ייעוץ והכוונה לקריירה חינם הרשמו בלינק

https://noachgilor.co.il/consultation/

ואחזור אליכם

7 סימנים שהגיע זמן שינוי קריירה

7 סימנים שהגיע זמן שינוי קריירה

גאה ושמח לשתף מאמר שלי שהגיע ל Sweefit Career Magazine

אתה תקוע באותו מקצוע הרבה זמן, אתה רואה איך כולם סביבך משתנים וחושב אולי תורי?
את חוזרת מחופשת לידה וחושבת אולי הגיע הזמן לשנות משהו בחיים המקצועיים.
הנה 7 סימנים שאכן הגיע זמן שינוי קריירה או לפחות להתחיל לחשוב על זה.

 

1.אתה נמצא בקבוצת הסיכון שרובוט יחליף אותך

העולם משתנה בקצב מטורף! גם שוק העבודה. במקדולנדס לאחרונה ניתן להזמין לא בקופה אלא דרך מחשב.
חברת סטראט אפ ישראלית יזמה מכרז המונים לגיוס כוח אדם.
כל דבר שמחשב יכול לעשות טוב יותר או כמו בן אדם יוביל לזה שתפקידים או יעלמו או ישתנו.
אז אם אתם בקבוצת הסיכון כדאי שתחשבו על שינוי קריירה או לפחות תהיו ערים איך רובוט ישפיע על הקריירה שלכם.

רוצים לדעת מה הסיכוי שיחליף אתכם רובוט?
will-your-job-be-done-by-a-machine

2. הגוף שלך מתחיל לסמן לך שהגיע הזמן לשינוי.

יש לך ייאוש גדול וסבל מללכת לעבודה כל יום ראשון ושמחה מטורפת כשמגיע יום חמישי
.
מעבר לשביזות יום א' וחג חמישי שמח שאתה נהנה כשהוא מגיע, אצלך זה עמוק יותר.
באמצע השבת אתה כבר מתחיל עם סיוטים לגבי יום ראשון, בחמישי חגיגה אמיתית.
הגוף שלך משדר כבר לפני ראשון שלא בא לך. ממש ממש לא בא לך!!!
שווה לבדוק האם זה לא הבוס או מקום העבודה הספציפי הזה.
עם זאת, סיכוי גבוה שאם אתה ממש מיואש ולא רואה שום תקווה, כדאי שתבדוק האם אתה אוהב את מה שאתה עושה או שנכנסת לחברה מהסיבות הלא נכונות ופשוט זרמת ונתקעת שם.

3. מתביישים בהצגה העצמית שלכם בכל אירוע חברתי והמקצוע שלכם גורם לכם לחוסר בטחון.

לטוב ולרע ההגדרה העצמית שלנו מייצגת את מי שאנחנו. המקצוע שלנו הוא חלק גדול מהזהות שלנו.
אם אנחנו מתכווצים כל פעם כשאנחנו מציגים את עצמינו לא משנה מה המקצוע – הכרתי עורכי דין שכל כך סבלו ממה שעשו. היוקרה שנתפסת כלפי חוץ לא עזרה, אלא להפך.
כלומר, זה לא חשוב כמה המקצוע יוקרתי או נחשב אלא איך אתה מרגיש איתו.
אם אתה מתכווץ כל פעם מחדש כשאתה מציג את עצמך ואת המקצוע שלך, סימן שתבדוק האם הגיע הזמן להחליף מקצוע ולאמץ זהות חדשה שמתאימה לך יותר.

4 .יש לכם משהו אחר שמלהיב אתכם – חלום על קריירה אחרת – שמלהיבה אתכם מהסיבות הנכונות

אם אתה מבלה את הזמן ליד השולחן שלך בחלומות על משהו אחר, אתה מחפש כל היום מקומות עבודה אחרים, ואתה תוהה בעצב איך יכול להיות לעבוד מהמיטה או מהבית או מחוף הים, אז אתה צריך לשנות מהעבודה שלך לתוך קריירה שמעניינת אותך.

"דחיה הופכת את הלב לחולה". תקשיב ללב שלך ובצע שינויים בקריירה שלך כדי לעשות את אותך מאושר.
דרך לבדוק את זה למשל :
לעתים קרובות אתה קורא על חייהם ועל קריירה של אנשים שאתה מעריץ כדי להסיח את עצמך מן העבודה שלך.

5. התנתקת מן התשוקות שלך

אתה מרגיש מנותק מהסיבה המקורית שהתחלת בקריירה שלך. אולי היצירתיות שהיתה אותך במקור היא כבר לא חלק מהעבודה שלך ואתה מבלה יותר זמן בניהול חשבונות או ישיבה בישיבות מאשר ביצירת חומר כלשהו.

חזרה ומחשבה מה היו הסיבות שבגללן התחלת את הקריירה יכול לעזור לך כאשר חושבים על שינוי – האם הערכים אלה הם עדיין מה שאתה מחפש בקריירה שלך או שהם השתנו כפי שאתה מבוגר ומנוסה יותר?
מה בדיוק התשוקות שלך היום? מה בא לך?

6 . אם היית זוכה בלוטו היית נשאר/האם היית עוזב לו יכולת?

בואי נוציא מסדר היום זכייה בלוטו… כי הסיכוי נמוך. מודה – זה היה לוודא שאתה עדיין כאן קורא…
אבל אם יכולת מבחינה כלכלית האם היית עוזב? מחפש תפקיד/מקצוע אחר?
אם התשובה היא חד משמעית כן זה בהחלט סימן נוסף.

7. משעמם לך, נמאס לך

בטלה במקום עבודה לחלקכם נראית אולי כמשהו מבורך. הלוואי שהיה לי קצת שקט בעבודה.
אבל אם אתה רוב הזמן בבטלה אחרי זמן זה נמאס.

אף אחד לא מצפה להיות מוקסם בעבודה כל יום כל יום.
לכולנו יש ימים שבהם אנו חסרים את האנרגיה ואת ההתלהבות להיות מלאי סיפוק וענין… אבל זה לא צריך להיות כל יום.
אנו עשויים למצוא משימה מסוימת מטרד, אבל כאשר אנו מוצאים את כל העבודה שלנו / ארגון / קריירה משעמם אז הגיע הזמן לשינוי.

 

רוצים לבדוק את המצב שלכם? את האפשרות הזו לשנות?

לא יודעם אם בכלל כדאי? או שאתם מסוגלים?

דברו איתי

לשיחת ייעוץ והכוונה לקריירה חינם

לחצו כאן

ואחזור אליכם

 

סיפור מלא השראה על שינוי מהקצה אל הקצה

סיפור מלא השראה על שינוי מהקצה אל הקצה

באתי לאימון כמוצא אחרון. התייאשתי מהאפשרות למצא עבודה עם אור.

אני בבית כבר 8 חודשים. כי אני לא אוהבת לעשות שום דבר ולא רוצה סתם לעבוד.

אין לי תקווה שיום אחד אמצא משהו.

ככה התחיל המפגש הראשון שלי עם רננה. בת 30. רק התחילה את החיים וכבר מיואשת ממנו.

עבדתי איתה לאט לאט. עקב בצד אגודל – הצלחה קטנה אחת אחרי השניה.

הצלחות ממש קטנות בהתחלה כמו למצא עבודה שבכלל אפשר לחשוב עליה כאחת שאולי יהיה בה מעט אור.

התחלנו לחפש עבודה עם משהו מעניין – רק כדי שנוכל לדבר עליה במעבדה הקטנה אצלי בקליניקה.

אחר כך כאשר זיהיתי התלהבות ממשהו בודד שהיא אוהבת לעשות זרמנו עם זה.

משם "רק" לשלוח קורות חיים, לא כדי להתקבל אלא רק כדי לתרגל.

כמובן שקיבלה טלפון לראיון. שזה היה השלב הכי מפחיד.

עבודה סביב זה והתקבלה לאודישן – כי זאת הנחיה מול קהל.

כאן העבר שלי ככמדריך מול הרבה אנשים כבר נתן ערך מוסף וחוץ מזה התכוננו אך ורק לאודישן. שוב לא כדי לעבור אלא רק לתרגל. לנסות.

זה היה לפני חודשיים בערך. אקצר ואומר שהתקבלה. מרוצים ממנה.

ההצלחה עזרה לה לעזוב את בית הוריה, לשכור דירה. ולמצא בן זוג. כח זה בחודשיים.

הנה מה שכתבה לי לפני כמה ימים – מפורסם באישורה כמובן

"טוב יש לי משהו לומר.

שלמרות שאתמול היה יום קשה ונוראי בהרבה צורות, הוא גם היה יום עם נקודת אור אחת גדולה.

עשיתי הדרכה בבוקר עם סטודנטים שפגשתי לפני חודש בהדרכה הראשונה שלי בחיים  זה היה מפגש סיכום, אז היו מבחנים תרגולים ועוד טיפה חומר.

סטודנטים שהיו שלי מהפעם הקודמת זכרו אותי, ודי לטובה לפי מה שזה היה נראה.

נכנסתי בלי לקחת כדור הרגעה, אפילו בכיס לא היה לי אחד.

פשוט לא חשבתי על זה איכשהוא.

נכנסתי לכיתה ולא הכנתי נאום פתיחה כי תכלס,הכרנו מלפני חודש.

פחות או יותר התנהל כמו שצריך, לא פחדתי בכלל וגם אם פה ושם עלו הערות שלהם ידעתי להגיב לכל אחת. בסוף היום(אחרי 6 שעות הדרכה בערך) כולם ניגשו להגיד לי תודה. זה א."

בתחילת ההרצאות היא עוד לקחה כדור הרגעה לפני. מההרגל. כדור שעזר לה לפני שהתחלנו בכלל.
אחר כך היא שכחה לקחת…

" כיוון ששמעתי שיש מצוקת מדריכים ויש בעיה עם איזו הדרכה, אז למרות שהרגשתי לא טוב והייתי ממש עייפה ומותשת, הצעתי את עצמי להדרכה נוספת עוד באותו יום אצל חרדיות בבני ברק.

כששם לא היה לי מושג מה יהיו אמצעי ההדרכה, לא ידעתי מי אני מדריכה ובמסגרת מה, ולא ידעתי איזה גודל קבוצה תהיה ואם אני לבד אם עם עוד אחת(רק שהן נשים חרדיות ידעתי).

עד כאן הכל נשמע מלחיץ כזה נכון? לא ממש נלחצתי.

אולי לחץ קטנטן.

בעיקר הייתי עסוקה בראש בלרצות להגיע לסוף כדי להגיע למיטה לישון. חכה יש המשך"

אני קורא את כל זה ומתרגש ברמות- איזה שינוי. וואו!!

"הגעתי להדרכה השניה בבני ברק באיחור שלא היה תלוי בי… נכנסתי לאולם … מקום די לא נקי, מסריח ברמות, מזגן שבקושי מתפקד ואני נכנסת כשהמדריכה השניה באמצע לדבר… מול 50-60 נשים חרדיות מגילאי 17-50.

עם התיקים ככה על הגב, אמרתי לכולם בקול שלום, אני המדריכה השניה …. אנחנו עכשיו נתחלק ל2 קבוצות אז חצי מכן עוברות איתי לצד השני.
מייד התחילו לעבור בנות תוך שאני מדברת כמה רגעים עם המדריכה השניה ומנסה להבין ממנה מה היא כבר אמרה להם ואיפה הכיתה השניה עד שהבנתי שאין עוד כיתה.
המשמעות היא שישבנו כולם בחדר אחד גדול כשכל מה שמפריד בין הקבוצה שלי לשלה הן מחיצות עץ, כלומר בערך כלום.

ואני פותחת מציגה את עצמי בביטחון די קרבי יש לומר ומבינה שאין לי כלום חוץ מאת עצמי, 2 בובות מבוגר וילד כלומר אחת מכל אחת שגם בהם אני צריכה לחלוק עם המדריכה השניה.

למעשה היו שם תנאים כמעט הכי גרועים שיש, כי תוך כדי שאני מדברת אני שומעת את המדריכה השניה מדברת על נושא אחר וכמובן שיש נשים בקהל שמפטפטות , כשבצד שלי הצלחתי פחות או יותר לשמור על שקט יחסי ושליטה בבנות,

בכיתה שלה היו פטפטניות וכל כמה דק ביקשתי מהם(מהקבוצה השניה) להרגיע את הווליום.

היו לי 5 שעות רשמיות להדריך, כשמתוכן איחרתי בלפחות 35 דק,בנוסף הבנתי מהתלונות והמרמורים במקום שנאמר להן שנצא בשעה אחרת מה שגם קיצר לי את ההדרכה לכמעט חצי מהזמן גם תנאי הדרכה מחפירים וגם כשאני כבר מותשת אחרי יום הדרכה קשה.

הקטע ההזוי שלמרות כל התנאים המקדימים האישיים שלי, והתנאים במקום וכל מה שקרה אתמול בכללי, נכנסתי לשם כאילו אני רסר בצבא והן כולם הבינו שכדאי להן מאוד להקשיב לי.

הרגשתי כאילו אני סופסוף מרגישה שאני עושה את מה שחשבתי אי פעם שאני אמורה לעשות.

התרגלתי ככ הרבה שנים לחיות בפחד מהצל שלעצמי, בחוסר ביטחון-או ביטחון נמוך, הערכה עצמית נמוכה, בחרדה, בעצב ובעיקר תסכול מתמשכים, שגרמו לי להרגיש כמו אפס בערך.
כאילו אף הישג שלי לא שווה כי אי שם מאחורי המעשים שאני עושה כל יום כמעט כל הזמן יש פחד.

פחד ומעצור ודאגה ורעד שהוא מנטלי ומוחשי כאחד.

כבר כמעט הגעתי לייאוש והבנה שלמעשה אני לעולם לא אגיע למקום הזה שבו אני מרגישה שאני צריכה להיות, שלעולם אני אמשיך להסתובב מתוסכלת ומאמינה כנראה אמונת שווא שאני אמורה לעשות דברים אחרת.

פקפקתי בעצמי כל כך שעמדתי לוותר על הכל ולגזור על עצמי דיכאון בלתי נגמר. פשרה עצומה.

מי היה מאמין שאחרי כל הגיהנום-כן, גהנום רגשי שהייתי בו, ואחרי כל הדברים שעברתי שעל חלקם אני אפילו לא בטוחה שאתה יודע וסביר להניח שאתה כנראה לא

אני פשוט בהלם שאני יכולה להיכנס לחדר גם בלי כדור הרגעה ולדבר.

אני המדריכה.

אני הפארמדיקית.

אני היא. אני אני.

אמנם אני לא נמצאת ביעד הסופי, אפילו לא קרובה מאוד אליו, אבל אני כן יותר קרובה אליו משהייתי אי פעם ורק בגלל סיבה אחת."

הצלחתי לשבור את הפחד

יש לך פחד לשבור?

לשיחת ייעוץ והכוונה לקריירה חינם

לחצו כאן

 

איך מיכל גרמה לעשרות מעסיקים לרדוף אחריה?

איך מיכל גרמה לעשרות מעסיקים לרדוף אחריה?

ו…כן זה קורה!!!

תשמעו מה מיכל מספרת.

לאחר שנים של עבודה בתפקיד מסוים החלטתי לעשות הסבה לתחום שונה לגמרי.

כלומר להתחיל לשלוח קורות חיים לכל עבר, שעות על גבי שעות, לחכות לטלפונים ממעסיקים, לרדוף אחר המעסיקים וכו'  – וכל זאת כשאין לי יותר מדי ניסיון בתחום החדש שאני רוצה.

מייאש ומתסכל לגמרי.

אל נח פניתי בעקבות אחת ההרצאות שלו. שיתפתי אותו ברצוני לעשות הסבה ובקושי הכרוך בכך.

נח הציע לי לחשוב מחוץ לקופסא ולהעז לעשות מעשה שונה, מיוחד ואקטיבי.

מעשה שבכלל לא העליתי על דעתי אפשרות כזאת. נח הציע שאפרסם פוסט ברשתות החברתיות ובו אני מספרת על עצמי, הניסיון שלי ומה בדיוק אני מחפשת. "תני גם למעסיקים לרדוף אחרייך" אמר.

בהתחלה היססתי, לא האמנתי שהפוסט יביא לתוצאות, אך החלטתי לשמוע בעצת נח ופירסמתי.

הרעיון התגלה מהר מאוד כאחד הדברים היותר חכמים  שעשיתי בתהליך חיפוש העבודה, פשוט רעיון מצוין (!!!), הצלחה מסחררת.

פרסום הפוסט הביא לתוצאות שלא חלמתי עליהן – אלפי צפיות, מאות לייקים ועשרות פניות אישיות.

ובאמת, הרגשתי שמעסיקים רודפים אחריי:-) הרגשה שאין כמוה! והכל בזכות החשיבה היצירתית של נח.

אז איך הפוסט הזה הצליח? ומה מיכל קיבלה מזה מעבר להצעות עבודה רבות.

האימון הוציא ממנה דיוק לגבי מי היא כאדם וכעובד וזה יצא בפוסט

מה היא מחפשת – דייקנו באימון מה בדיוק היא מחפשת מה שגרם למעסיקים להבין שיש כאן מישה שיודעת מההיא רוצה. כמות הפוסטים שאני רואה בהם אנשים לא מדויקים גם לא מביאים תוצאות וגם אם כן הם לא מדויקות

תוך כדי כתיבת הפוסט- טלפון עדכון ממיכל

דבר כזה עוד לא קרה לי ,

מחזרים אחרי ברמות

משרות שוות כאלה שלא התקרבתי אליהן בכלל
בנוסף בגלל הדיוק של המשרות יודעת לסנן , אני יודעת יותר טוב מה אני רוצה
ב 4 מתוך 5 ראיונות שכבר הייתי בהם הייתי רציתי את המשרות .
בחודש שעבר הייתי בהרבה ראיונות ואף אחד לא רציתי..

 רוצים שגם אחריכם ירפו אחריכם עשרות מעסיקים

מלאו פרטים ואצור אתכם קשר

הנה כמה מסרונים שקיבלתי ממיכל תוך כדי התהליך.

החשיפה בלינקדין – עם כמות אדירה של צפיות,לייקים ותגובות

חשיפה בלינקדין

מסר שקיבלה ממישהי שראתה את הפוסט שלה בקבוצת פייסבוק

מסר מחברה לקבוצה בלינקדין
איך שינוי קורה גם כשמרגיש שאי אפשר לזוז?

איך שינוי קורה גם כשמרגיש שאי אפשר לזוז?

נזכרתי בסיפור על הכלב עם הנעץ פעמיים השבוע כאשר נשאלה השאלה אם לא טוב לך אז למה אתה לא עושה שינוי.

זה קרה פעם בהרצאה של בחור מקסים בשם איתי שירד 70 קילו במשקל, לבד.

כאשר הוא סיפר את הסיפור אנשים שאלו את עצמם ולגבי אחרים למה הם לא עושים שינוי?

בפעם השניה זה קרה לי כאשר דיברתי עם איש הייטק שאני מלווה. הוא רוצה לעשות שינוי.

הוא כבר אדיש למקום העבודה והוא אומר בגילוי לב אני בכלוב של זהב, נוח לי מדי ואני מחפש דרך לזוז,לצאת.

לכל מי שמתקשה לזוז – הסיפור הבא בשבילכם.

פעם עבר אדם ליד בית אחד. בפתח הבית ראה עובר האורח אישה מבוגרת בכיסא נדנדה.

לצידה ישב גבר מבוגר וקרא עיתון. ביניהם, על מדרגות הכניסה לבית שכב כלב ויבב מתוך כאב.

האדם תהה למה הכלב מייבב.

למחרת היום עבר אותו איש ליד אותו בית ממש.

הוא ראה את הזוג המבוגר יושבים כהרגלם בכיסאות הנדנדה ואת הכלב שוכב ביניהם ומשמיע את אותן הקולות.

נדהם, הבטיח האיש לעצמו שאם הכלב ייבב גם מחר, הוא ישאל את הזוג המבוגר על מה שמתרחש.

ביום השלישי התגלה לעיני האיש אותו המחזה: האישה התנדנדה בכיסא, הגבר קרא עיתון והכלב ייבב כשהוא שוכב באותו מקום.

האיש לא יכול היה להחזיק מעמד יותר.

– סילחי לי – הוא פנה אל האישה – מה קרה לכלב שלך?

– הכלב? – שאלה שוב האישה – הוא שוכב על נעץ.

האיש, נבוך מתשובתה, שאל:

– אם הכלב שוכב על נעץ, למה הוא לא קם?

האישה חייכה בחינניות וענתה בנימה ידידותית:

לכלב כואב מספיק כדי ליבב, אבל לא מספיק כדי לזוז מהמקום…

כמה פעמים שמעתם על אנשים שעושים שינוי בגלל : משבר גיל ה40, מוות של מישהו קרוב, סרטן, פיטורין,משקל מאוד גדול וחשש למות.

שינוי כתוצאה ממשהו דרמטי לעיתים דווקא יותר קל. לפעמים יש תחושה שאין ברירה או שהמאורע הדרמטי מניע מאוד לפעולה.

אז מה עושים כשרוצים שינוי אבל אין מאורע כזה, אין דרמה ?

נוכל לזוז אם נבין שאנחנו מפסידים אם נשאר במקום או אם נרוויח הרבה מלזוז.

למשל במקרה של איש הייטק שאני מלווה, התחדד לו שהוא מת שיפטרו אותו אבל הוא לא יתפטר.

לאחר שהוא שיתף שהוא אוהב לכתוב העליתי רעיון שכל יום או כל כמה ימים הוא יכתוב לעצמו מה הוא היה עושה לו היו מפטרים אותו.

הדמיון שלנו הוא כלי מאוד חזק והחיבור לרעיון כזה יכול להוליד משהו קסום.

כמה ימים קודם לכן שאלתי אותו בתרגיל שיש בו המון דמיון מסוג אחר שאם ניפגש בעוד חמש שנים מה הוא יגיד לי.

זה אחרי סדנה שבא כבר עלו החוזקות ובמיוחד התשוקות שלו. גם המחשבה על דמיון עתידי הולידה רעיונות שהוא כבר התחיל ליישם.

כלומר גם דמיון חיובי וגם מחשבה על מאורע שיכול לקרות יכולים להזיז אותנו.

מה מזיז אותך במצב דומה?

תזוזה מסקרנת אותך? חסרה לך ?

להשארת פרטים וקבלת שיחת ליווי ראשונה חינם

הדייג וצייד ההון – סיפור עם

הדייג וצייד ההון – סיפור עם

איש עסקים אמריקאי יצא בהוראת רופאו לחופשה בכפר קטן על חוף ימה של מקסיקו.

בבוקר היום הראשון הוא קיבל שיחת טלפון דחופה מהמשרד,וכעת עם רדת הלילה הוא לא הצליח להירדם ויצא אל המזח לנקות את הראש.

סירה קטנה ובה דייג אחד עגנה שם. היו בה כמה דגים גדולים מזן טונה צהובה סנפיר.

האמריקאי החמיא למקסיקאי על איכות הדגים שלו.

"כמה זמן לקח לך לדוג אותם ?" הוא שאל .

"זמן קצר בלבד" ענה המקסיקאי. "למה לא נשארת זמן רב יותר בים לתפוס עוד דגים? "שאל האמריקאי.

"יש לי מספיק דגים להאכיל את המשפחה שלי ולחלק לכמה חברים", ענה המקסיקאי.
אבל…מה אתה עושה בשאר הזמן שלך ?

המקסיקאי חייך ואמר " ישן עד מאוחר, יוצא לדוג קצת, משחק עם הילדים , עושה סיאסטה עם אשתי , ומטייל בכפר כל ערב, שותה יין ומנגן בגיטרה עם האמיגוס שלי.

יש לי חיים מלאים ועמוסים, סניור" .

צוחק האמריקאי ואומר " אני בוגר תואר שני מנהל עסקים מהרווארד ,אני יכול לעזור לך.

אתה צריך לבלות יותר זמן בדיג, ולהשקיע את הרווחים שלך בסירה גדולה יותר.

תוך זמן קצר תכפיל את השלל ובסופו של דבר תוכל לקנות צי של סירות דייג".
"במקום למכור את השלל למתווך, תמכור אותו ישירות לצרכנים, ובסופו של דבר תפתח בית אריזה משלך.

תשלוט במוצר, בתהליכי הייצור ובהפצה.

תצטרך מן הסתם לעבור את הכפר ולעבור למקסיקו סיטי, משם ללוס אנגלס ואולי אפילו לניו יורק.

רק שם תוכל לנהל את המיזם המתרחב שלך באמצעות ההנהלה הנכונה".

"אבל סניור", שאל המקסיקאי "כמה זמן כל זה ייקח" ?

"עשרים עד עשרים וחמש שנים" ענה האמריקאי .

ומה אז ? "זה החלק הטוב ביותר", צחק האמריקאי – "אז תנפיק את החברה בבורסה ותמכור את המניות לציבור ותעשה מיליונים" .

"ומה אז?" שאל המקסיקאי

"אז תוכל לפרוש ולעבור לכפר דייגים על החוף , שם תישן עד מאוחר, תדוג קצת, תשחק עם הילדים, תעשה סיאסטה עם האישה, תטייל לך בכפר בערבים ,תשתה יין ותנגן עם האמיגוס ….."

סיפור מקסים שפגשתי לפני כמה שנים כאשר התחלתי לשאול את עצמי שאלות.

למה אני עובד כל כך הרבה שעות ?

מי נהנה מהעבודה הקשה שלי ?

מה הייעוד שלי בחיים האלה ?