fbpx
מי אני היום ומה הקשר לקריירה

מי אני היום ומה הקשר לקריירה

טיול למזרח או דרום אמריקה, חתונה, ילדים, גירושין, מוות של קרובים או חברים, הצלחות, כישלונות, חוויות, תסכולים,רגשות,תובנות.

מה המשותף לכל אלה?

כל אלה קורים כל יום וכל הזמן. הם חלק מהחיים של כולנו. דברים שמבגרים אותנו, משנים אותנו, מצמיחים אותנו.

עוד דבר שמשותף לרוב הדברים כאן. הם קורים אחרי שבחרנו בגיל 16-20 מה ללמוד וכפועל יוצא מהלמידה מה נעשה כשנהיה גדולים.

הבעיה? בחלק גדול מהמקרים החלטנו לעשות מה נרצה לעשות כשנהיה גדולים לפני שהבנו מי אנחנו, לפני שבאמת עוצבנו.

לפעמים אנחנו מתעצבים ממש אפילו בגיל מאוחר יותר – והמקצוע והקריירה כבר נבחרו.

מה לא מסתדר פה? ציר הזמן.

בחרנו לפני שגדלנו.

הפער הזה יכול להיות ממש עצום. בחירה שלא מתאימה למי שאנחנו.

מבלי לשים לב אנחנו בוחרים איך נבלה את מירב הזמן שלנו כאנשים בוגרים לפני שעוצבנו, כשאנחנו עוד בחיתולי החיים.

כשההשפעה של הבית שממנו באנו חזקה יותר מאשר היום, כאשר החברים ומה הם עושים או למדו או העצה שלהם מהדהדת לנו לפני שאנחנו מבינים את הרצון שלנו.

זה קורה כשאנחנו עוסקים הרבה בגיל הצעיר הזה במה אנשים חושבים עלינו, עסוקים בהשוואות במקום לחקור מי אנחנו באמת ומה באמת אנחנו רוצים לעשות עם כל הזמן הזה.

התוצאה של כל זה היא משפט שאני שומע המון:

אני יודעת מה אני לא רוצה אבל אין לי מושג מה אני כן רוצה.

לכן הדבר הראשון שאני עושה בתחילת תהליך הליווי לבחירת קריירה או שינוי קריירה אני עושה  זה לעזור להבין מיהו האדם הזה שרוצה לעשות את התהליך? עוד לפני שאני בודק איזה איש מקצוע הוא, או את קורות החיים שלו.

רק אחר כך נבדוק מה השלבים הבאים בדרך. מה באמת הרצון שבוער משם.

 

מטרות?יעדים? ואם אני רחוק מזה מאוד – מה עושים?

מטרות?יעדים? ואם אני רחוק מזה מאוד – מה עושים?

קראתי השבוע פוסט של בחור צעיר שהתעצבן על כל נותני העצות שאמרו שאם הוא לא יודע מה הוא יעשה בעוד חמש שנים, הוא לא יגיע לכלום.

במיוחד הוא התכוון לאלה שהם צעירים. שעוד לא התנסו מספיק ולא מכירים את עצמם מספיק בגיל הזה. איך אפשר לדעת מה ואיפה הם יהיו בעוד חמש שנים? הוא המליץ לעשות הרבה טעויות בדרך ולהתבלבל עד שיגיעו למקום הנכון.

נשמע הגיוני לא?

להתנסות, בטח בעידן של היום, ללמוד מהטעויות, לממוד ממה שאפשר בדרך ולאט לאט להתקבע על הדבר הנכון.

היה מי שאמר כן…ולא ?

אני מסכים אבל…

לדמיין איפה אהיה בעוד חמש שנים כשאני לא מחובר לעצמי ולמי שאני, כשזה ממש ממש רחוק ממני ואין לי קצה חוט – אכן חסר חשיבות.

 

כי אם הנקודה שבה אני מתחיל לא נכונה, אז בטח שאין טעם לכוון לחמש שנים מהיום.

המטרה העיקרית כאן היא להבין את עצמי. לפעמים דרך ניסוי וטעיה. לפעמים דרך חקירה פנימה, לבד או עם איש מקצוע. לפעמים לשלב.

אני זוכר בהייטק את המנהל שלי שואל אותי איפה אהיה בעוד חמש שנים. זה היה כאשר עבדתי בתכנות וידעתי אז שאני לא במקום הנכון.

חסר חשיבות לחלוטין. כשהוא שאל את זה, למען האמת, המחשבה הראשונה שלי היתה חוף ים ועוד כל מיני דמיונות שאחסוך מכם…

אחרי עוד קצת מחשבות, אכן הלכתי לאיש מקצוע ומצאתי תשובות ראשוניות שמאוד עזרו לי לכוון את דרכי הלאה.

 

לא היה לי מושג מדויק מה אני רוצה לעשות, כן ידעתי איך זה ירגיש, ידעתי שבמקום עבוד מול מחשב אני רוצה לעבוד עם אנשים. לא הפסקתי לשאול את עצמי שאלות.

לפעמים עדיף להמשיך להתבלבל. לפעמים לא. השאלה היא, עד כמה אנחנו לא ברורים לעצמנו. לעצור ולשאול שאלות עקרוניות ומהותיות, זה דבר שיכול לכוון את כל העתיד שלנו אחרת. באותה התקופה, הבנתי שאני רוצה לעזור לאנשים, והייטק הוא לא המקום בשבילי. פניתי להוראה, ואחר-כך לאימון.

 

לפני לא מעט שנים עשו מחקר שבדק הצלחה באוניברסיטה קטנה ואנונימית בארצות הברית, בשם אוניברסיטת ייל.

החלק המדהים במחקר בנוגע להצלחה – שבדקו אותה בכסף, בכמה עובדים אני מנהל, באושר – היה שמי שהיו לו מטרות ויעדים כתובים הצליחו פי כמה עשרות מאלה שלא.

אבל הרגע אמרתי שאם אין לנו מושג זה לא עוזר לי?

נכון אמרתי.

ולכן חשוב חקר עצמי בכל הקריירה. לעצור להבין את עצמינו.

ועם זאת, גם בתקופת בלבול אפשר להבין כמה דברים ואותם לדמיין, ולשם לדחוף.

"האנרגיה הולכת לאן שמכוונים אותה".

משפט מפתח מעולם ה- NLP.

מה הכוונה ואיך זה יכול לעזור כאן?

מכירה את זה כשאת בהריון כולם בהריון? קנית רכב אדום ולכולם יש רכב אדום?

אתם נהיים הורים – פתאום לכולם יש ילדים, כשלפני כן לא ראיתם ילדים ממטר…

האנרגיה והמחשבה המודע והתת מודע מראים לנו.

כלומר כאשר אני מכוון למקום מסוים, כאשר אני רואה אותו, כל החושים שלי מחודדים. אני אקלוט יותר דברים מהסביבה שעד היום לא קלטתי.

אני אז דמיינתי חדר אימון. עם שתי כורסאות. שולחן באמצע. קליניקה מלאה.

לא ידעתי אז איך הם יגיעו, לא ידעתי באיזה תחום אאמן בכלל. הייתי רחוק שנה מסיום הקורס בכלל.

זה אכן קרה בסוף.

בזמן ההייטק, קצה החוט היחיד שנולד אחרי חקירה ארוכה עם איש מקצוע, היה מעין סיסמא, סלוגן – אני רוצה לעזור לאנשים. אחרי כמה שנים זה קרה. היה לי קצה חוט. משהו.

אז גם אם אנחנו לא יודעים לראות מטרה גדולה בעוד חמש שנים, אנחנו יכולים אולי לחשוב איך אנחנו רוצים שיום העבודה שלנו יראה.

איך זה ירגיש? אפשר לשאול הרבה שאלות

על חלקן אפשר לקבל תשובה חלקית, תחושה.

את חלקן אפשר להשאיר פתוח. אפילו רצוי. שימשיכו להדהד.

 

שאלות כמו :

האם אני רוצה לעבוד לבד או עם אנשים? ואיזה סוג של אנשים?

כמה אני רוצה להרוויח?

מול מחשב או לא?

בחברה קטנה או גדולה?

שכיר או עצמאי?

שעות ארוכות או קצרות?

נסיעות לחו"ל או להישאר בארץ?

עבודה עם הידיים? או רק עם הראש?

מול קהל? וכן הלאה.

את כל אחד מהדברים האלה אפשר לדמיין. אפשר להכניס אותם למטרה הגדולה.

 

ואז כאשר תתחיל התמונה להתבהר, אפשר לחשוב על זה רחוק יותר ועמוק יותר.

למה כל כך חשוב להקשיב לבטן וללב בחיפוש עבודה ובקריירה?

למה כל כך חשוב להקשיב לבטן וללב בחיפוש עבודה ובקריירה?

התחלתי עבודה חדשה, כלפי חוץ הכל נראה בסדר אבל משהו מרגיש לי לא טוב שאני לא במקום הנכון"
כך התחילה שיחה עם בחור שבא אלי לשיחת ייעוץ.
הוא סיפר לי על תהליך החשיבה שלו לפני הבחירה.
בבחינת תהליך קבלת ההחלטה ראינו משהו מעניין.
כל מרכיבי ההחלטה – התקדמות עתידית, משכורת, מעמד, ועוד כמה מרכיבים בהחלטה כולם באו מהאזור החושב, הלוגי או כמו שאני אוהב לומר מהראש.
שאלתי אותו שאלות שהן יותר רגש או לב.

האם לפני ההחלטה הוא הקשיב לבטן, לאינטואיציה?
האם הוא הקשיב ללב, לחלק של התשוקה?
האם מילים כמו מרגיש לי, נכון לי עלו בכלל לפני ההחלטה.
הוא אמר שלא.
כלומר ההחלטה הייתה עם לוגיקה בלבד. כלומר עם הראש.
למעשה אחרי תקופה שבא הוא מדחיק את הבטן ואת הלב פתאום מתחילה לבצבץ מין תחושה של משהו לא עובד, משהו לא נכון לי פה.
קרה לכם פעם?
שהדחקתם משהו? חשבתם רק עם הראש ואז התחלתם לזוז באי נוחות אפילו בלי להבין עד הסוף מה מפריע לכם?

בהתחלה זה מפריע קצת עד שלאט לאט זה מתגבר עד רמה שלפעמים קשה לשאת את זה. עד שההרגשה שאני לא במקום הנכון צועקת ממש.
לכאורה נראה לנו מאוד הגיוני לבחור קריירה,מקצוע או תפקיד מהראש. מדובר בהחלטה רצינית, עבודה זה משהו רציני לכן טבעי שנחשוב מהראש.
כדי לדייק אני רוצה להבהיר

ראש- הגיון, לוגיקה.
לב – תשוקה.
בטן – אינטואיציה,תחושות,רגשות.
כדי לקבל החלטה לגבי מקום שאהיה בו הרבה שעות, כדאי לשלב ראש,לב, וגם בטן.
לא כדאי להתעלם, כי אם נדחיק בסוף יתכן שנגלה שהרבה זמן אנחנו לא במקום הנכון.

טיפים חשובים לשינוי קריירה

טיפים חשובים לשינוי קריירה

בשבועיים באחרונים כתבתי טיפ יומי לשינוי קריירה
ריכזתי את כל הפוסטים למטה.

מזומנים לשתף,לתייג ולהגיב

# שינויים גדולים מתרחשים בצעדים קטנים
http://bit.ly/2SeZher
# אמונה פנימית עמוקה שזה באמת יכול לקרות לך
http://bit.ly/2A4dsMf
# תעשו רשימה של מה אתם אוהבים ומה לא
http://bit.ly/2rPRGY2
# להצית את התשוקה
http://bit.ly/2SOCp5f
# תחקרו את הקריירה החדשה
http://bit.ly/2CqoKfo
# שימוש במיומנויות קיימות
http://bit.ly/2SdZled
# נכונות וסקרנות ללמוד משהו חדש
http://bit.ly/2AdnxGy
# הגדרת מטרות ויעדים
http://bit.ly/2R4fy8H
# יצירת תוכנית פעולה
http://bit.ly/2QHc9gt

צריכים עזרה בראיון עבודה, בשיחה לפתיחת תקיעות בקריירה או בשאר אזורי החיים או בתהליך שינוי קריירה? צרו קשר 
נייד – 6255477- 054
אי מייל – gilornoach@gmail.com
איך להפסיק לפחד משאלת "ספרי לי על עצמך" בראיון עבודה

איך להפסיק לפחד משאלת "ספרי לי על עצמך" בראיון עבודה

אוף, יוצאת שוב מראיון עבודה מתוסכלת.

עוד פעם הספר לי על עצמך הזה, מה הם לא קראו את הקורות חיים שלי??

די! נמאס לי מהם כבר!

הנה 5 טיפים שיעזרו לך להגיע ולצאת אחרת מראיון עבודה:

1.ספרי לי על עצמך – כשמו כן הוא זאת הזדמנות לספר סיפור. כששאר המועמדים מקרטעים, ואת בונה לך סיפור את בולטת.

2.תבני סיפור שמבוסס כמובן על קורות החיים אבל כזה שזורם לך.

כזה שנותן לכל השורות האלה נפח והכי חשוב שיהיה מעניין יותר ומלא יותר מקורות החיים.

שימי לב לזרימה שלו, איפה כדאי לשלב לימודים, איפה תוסיפי משפט שניים על תחביב מעניין או משהו חיובי שיגרום לזה שיזכרו אותך.

3.אל תפחדי להאריך קצת פה.

כלל האצבע הוא עד חמש דקות. נשמע מעט, אבל אפשר הרבה מאוד לספר בחמש דקות

4. תהיי עניינית ומקצועית. בלי משפטים ארוכים שלא קשורים לסיפור בכלל.

דוגמא למשהו לא עניניי : "הלכתי ללמוד מנהל עסקים כי שום דבר אחר לא נראה לי ואמא שלי סיפרה שהשכן שלי כבר סמנכ"ל בעקבות הלימודים האלה אז אל תוותרי כמו תמיד ולכי על זה".

5.הטיפ הכי חשוב : בכל שורה חשובה של קורות החיים תני דוגמא שממש מחזקת את המועמדות שלך.

פרס שזכית בו , משהו שעשית שמראה כמה את טובה, משהו שהוציא אותך כוכבת בעבודה, או משהו שאת ממש ממש גאה בו.

אין תחליף להתלהבות ממה שאת עושה בראיון עבודה ומשהו חיובי משנה את איך שהעיניים שלנו נראות.

נסי את זה מול המראה.

להתחיל ראיון עם ספר לי על עצמך חזק עם נוכחות משנה את איך שהראיון כולו נראה ומתנהל.

וטיפ אחרון ממש, הכנה, הכנה ועוד פעם הכנה.

ככל שתדעי מראש בערך מה את הולכת להגיד בשאלה הזאת וגם באחרות הנפוצות הפחד מראיון עבודה יפחת משמעותית.

בהצלחה!

I only human after all הסליחה החשובה ביותר ליום כיפור‎

I only human after all הסליחה החשובה ביותר ליום כיפור‎

אנחנו כמה ימים לפני כיפור, ולפני שאנחנו מתחילים לסלוח לאנשים אחרים ולבקש סליחה בואו נסלח לעצמנו.

הרבה פעמים האדם הראשון לבקש ממנו סליחה הוא מאיתנו.

בעיקר כי יש לנו ציפיות גדולות מעצמנו. לעיתים לא מציאותיות.
בעיקר כי השיחה הפנימית שלנו לא תמיד דוחפת אותנו קדימה אלא עוצרת ולפעמים אף מזיקה לנו.

הרבה אנשים ובמיוחד נשים באות אלי לקליניקה עם רצון להספיק הכל. מלאות ברגשות אשם על המון דברים.

אחת מתוך 4 ההסכמות שכתבתי עליהן בעבר, נקראת עשה כמיטב יכולתך. כמה פשוט. וחכם.
עשה כמיטב יכולתך והידיעה שעשית הכי טוב שאתה יכול באותו זמן נתון היא מספיקה.

והראפר בשיר אומר את אותו דבר.
I am only human after all.

גם למי שלא מתפלל ביום כיפור, השיר הזה יכול להיות מיני תפילה שלכם לשבוע. להקשיב ולהפנים את אותו. למטה הוספתי כמה מילים שמצאתי באנגלית על מהות השיר.

אם מקסיקני שכתב ספר רוחני וראפר צעיר אמריקני, למעשה אומרים את אותו הדבר…. אולי כדאי שניקח מזה משהו…
נסלח לעצמנו על היותנו לא מושלמים.

I am only human after all.

סליחה טובה לעצמנו – לכולנו.

“Human” is a song expressing the angst of the human condition and the inability of humans to be perfect or even fix many of the “real problems” in life.

Open chat
Powered by