fbpx
כמה פעמים אמרת לעצמך: "אני מניח שהמנהל שלי יודע עם מה אני מתמודד", "אני מניח שהעובד שלי היה פונה אליי אם היה לו קושי", "אני מניח שמה שאמרתי בישיבה היה מאוד ברור", "אני מניח שהוא יודע כמה אני מעריך אותו", "אני מניח שהמנהל שלי יעלה את השכר שלי בדיון הקרוב, הוא יודע כמה אני ראוי לזה". ועוד ועוד הנחות שאנחנו מניחים במהלך היום.

הנחות אלה ללא בדיקה ולא בירור הן בעייתיות לא רק כי לא בטוח בכלל שהן נכונות אלא כי אנחנו לרוב גם נפעל על פיהן.

הפוסט הבא על ההסכמה השלישית מתוך הספר 4 ההסכמות הוא בדיוק על זה.

רואיס מתאר בספרו, לא מעט אמונות וצורות התנהגות שתוקעות אותנו בגלל שהסכמנו לקבל אמונה או משפט שמישהו אמר לנו פעם או מחשבות לא נכונות ולא מקדמות שלנו על עצמינו.

אנו מנהלים את חיינו מתוך אין סוף הסכמים שאנו עושים עם עצמנו הנובעים מהאמונות שלנו, שלא אחת מגדירות את מהלך החיים בלי שנשים לזה לב.

אני חולק איתכם סדרת מאמרים זו, שתתמקד בארבע ההסכמות בקריירה, כדי שנצעד ביחד אל אותו שינוי עליו מדבר הספר.

לחצו כאן לפוסט שכתבתי על הרעיונות המרכזיים שבספר

לחצו כאן לקריאת ההסכם הראשון

לחצו כאן לקריאת ההסכם השני

ההסכם השלישי – לא להניח הנחות

הגעתי לראיון עבודה. עברנו מיונים, מבחנים, ראיון אישי.

אני יודע שנתתי את הכי טוב שיכולתי, עכשיו אני מחכה לשיחת הטלפון שתבשר שמחר אני מתחיל.

והיא מגיעה. מהצד השני מבשר לי הקול שלא התקבלתי.

אני מנתק את השיחה מאוכזב.

בראש שלי מתחילות להתרוצץ הנחות.

כמו כולם, גם אני מניח הנחות. והן מתגלגלות לסיפור רווי הנחות שהתיישבו זו על זו.

וכן, כולנו נוהגים כך. עם הבוס שלא ברך בברכת בוקר טוב, עם עמית לעבודה שלא חזר אלי, עם הפקידה שטיפלה באחר לפני ועוד מקרים שאנו נתקלים בהם במשך היום.

כולנו מניחים הנחות. והן לעיתים קרובות שגויות.

אז איך נמנע מלהניח הנחות?

אם לא תבינו דבר מה ויש אפשרות לשאול ולברר אז תשאלו.

אחרים לא יודעים מה אתם חושבים ולכן אם לא תגידו להם הם ינחשו.

אתם צריכים לומר ולהסביר מה אתם צריכים ומה אתם רוצים כדי שאחרים לא יניחו הנחות

אחרים אינם רואים את החיים כמונכם והם אינם חושבים כמוכם

אל תחשבו מחשבות שמרפות את ידיכם וגורמות לכם לחוש ברע. כל מחשבה כזו הפכו למחשבה טובה או פשוט הפסיקו לחשוב אותה.

זוכרים את שיחת הטלפון בה התבשרתי שלא התקבלתי? את הבוס שלא אמר לי בוקר טוב? את הקולגה? הפקידה?

בכל אותם מקרים תגובתי היתה להניח הנחה, להסביר לעצמי למה מקרה זה או אחר קרה. להסביר מבלי לבדוק, לשאול, לברר.

הכי קל היה לי להניח שעשיתי משהוא לא נכון, לא טוב, שאני בלתי נראה, שלמשהו לא אכפת ממני.  כולנו עושים את זה. מניחים כל מיני הנחות המלאות בהלקאות עצמיות מלאות במילים לא טהורות.

ההסכמה השלישית באה ללמד אותנו לברר למה קרה דבר זה או אחר.  במקום להמציא סיפורים המושתתים על הרי הנחות, פשוט לשאול. כך נעמוד מול האמת כמו שהיא ונגלה את הסיבה לדברים.

לא התקבלנו לעבודה? נברר מה הסיבה לכך. יתכן שנגלה שהתקן בוטל ברגע האחרון ואם תתפנה משרה מתאימה אני הראשון שיזמנו.

הבוס עבר ולא ברך אותי? אברך אני אותו. הוא בוודאי יתנצל שחלף כך על פני בלי לשים לב, ויסביר שהיה טרוד בעניין זה או אחר, או שבכלל מדובר באדם לא נעים ואת זה נגלה בהפסקת קפה כשהחבורה תפטפט עליו קצת. הפקידה תבטיח שלמרות שאחר מקבל טיפול לפני, ענייני יטופל גם הוא בזמן. והקולגה? הוא בכלל בחופשה בחו"ל.

כשנשתמש בהסכמה זו, ונדאג להבהיר לעצמנו מצבים ולשאול שאלות, לא נצטרך להניח הנחות בכלל ושגויות בפרט. וכשלא נניח הנחות נעמוד מול הדברים כמו שהם מבלי לקחת שום דבר באופן אישי וכמובן שנשתמש במילים טהורות כדי לספר לעצמנו את כל הסיפור בראש.

עוד מקומות  בהם אני מוצא שחשוב לא להניח הנחות הם:

  • ראיון עבודה – נקפיד לברר את מהות התפקיד שלנו במלואה. לא נהסס לשאול כל שאלה שעולה לנו לגבי המשרה. וזאת כדי שנקבל החלטה מדויקת, שהרי גם אנחנו צריכים לקבל החלטה לגבי המשרה, לא רק המראיינים.
  • הבוס שלי – אל לנו להניח שהבוס יודע ומבין בדיוק מה אנחנו עושים. אנחנו לא העובדים היחידים בחברה ולבוס יש עניינים רבים לטפל בהם. אם לא נראה לו הוא לא יראה. מדי פעם כדאי להציג בפניו מה אנחנו עושים ואף להראות שאנו מצפים להערכה.
  • לא להניח שאני מובן לכולם. לא אחת אנחנו מדברים במושגים מקצועיים או כאלו הנשאבים מעולמינו הפנימי. חשוב שנוודא כי הבינו אותנו. במידה ולא למצוא מילים ומושגים שיהיו ברורים יותר לפרטנרים של השיחה.
  • קורות החיים – מראיינים מקבלים לידיהם לא מעט קורות חיים ויתכן ולא העמיקו בשלנו. חשוב בראיון להזכיר פרטים שחשובים למשרה בעת הראיון, גם אם כבר ציינו אותם בקורות החיים.

לסיום אספר לכם מקרה שקרה לי.

בחברה בה עבדתי הוחלט לפצל את התפקיד אחד המנהלים לשניים.

הייתי בין וותיקי החברה והנחתי כי אבחר לשמש בתפקיד. אך כדי להימנע מאכזבה וכדי להבהיר כי אני מעוניין בתפקיד המוצע בררתי ראשית האם אני מועמד. בעקבות כך זומנתי לפגישה עם מנהליי, אליה התכוננתי היטב ובה פרשתי את משנתי, את יכולותיי ומדוע אני חושב שאני המתאים לתפקיד.

בתום הפגישה התבשרתי כי התפקיד שלי.

לו הייתי מניח יתכן ולא היו מודעים לאפשרות שאני ראוי תפקיד והייתי נשאר בתפקיד פחות מאתגר וטוב.

לכן הקפידו לא להניח הנחות. תשאלו שאלות ובקשו הבהרות.

כאן עבורך.

נח 054-6255477

gilornoach@gmail.com

לשיחת ייעוץ והכוונה לקריירה חינם הרשמו בלינק

http://bit.ly/2tOghQJ

ואחזור אליכם