fbpx

התחלתי עבודה חדשה, כלפי חוץ הכל נראה בסדר אבל משהו מרגיש לי לא טוב שאני לא במקום הנכון"
כך התחילה שיחה עם בחור שבא אלי לשיחת ייעוץ.
הוא סיפר לי על תהליך החשיבה שלו לפני הבחירה.
בבחינת תהליך קבלת ההחלטה ראינו משהו מעניין.
כל מרכיבי ההחלטה – התקדמות עתידית, משכורת, מעמד, ועוד כמה מרכיבים בהחלטה כולם באו מהאזור החושב, הלוגי או כמו שאני אוהב לומר מהראש.
שאלתי אותו שאלות שהן יותר רגש או לב.

האם לפני ההחלטה הוא הקשיב לבטן, לאינטואיציה?
האם הוא הקשיב ללב, לחלק של התשוקה?
האם מילים כמו מרגיש לי, נכון לי עלו בכלל לפני ההחלטה.
הוא אמר שלא.
כלומר ההחלטה הייתה עם לוגיקה בלבד. כלומר עם הראש.
למעשה אחרי תקופה שבא הוא מדחיק את הבטן ואת הלב פתאום מתחילה לבצבץ מין תחושה של משהו לא עובד, משהו לא נכון לי פה.
קרה לכם פעם?
שהדחקתם משהו? חשבתם רק עם הראש ואז התחלתם לזוז באי נוחות אפילו בלי להבין עד הסוף מה מפריע לכם?

בהתחלה זה מפריע קצת עד שלאט לאט זה מתגבר עד רמה שלפעמים קשה לשאת את זה. עד שההרגשה שאני לא במקום הנכון צועקת ממש.
לכאורה נראה לנו מאוד הגיוני לבחור קריירה,מקצוע או תפקיד מהראש. מדובר בהחלטה רצינית, עבודה זה משהו רציני לכן טבעי שנחשוב מהראש.
כדי לדייק אני רוצה להבהיר

ראש- הגיון, לוגיקה.
לב – תשוקה.
בטן – אינטואיציה,תחושות,רגשות.
כדי לקבל החלטה לגבי מקום שאהיה בו הרבה שעות, כדאי לשלב ראש,לב, וגם בטן.
לא כדאי להתעלם, כי אם נדחיק בסוף יתכן שנגלה שהרבה זמן אנחנו לא במקום הנכון.