fbpx

כן ולא. בסך הכל שתי אותיות.
מילים קצרות וקטנות אבל כל כך גדולות. עוצמתיות.
Yes we can
אמר אובמה וסחף מדינה שלמה ואת העולם.
I do אומרים בחתונה אמריקאית שזה בעצם סוג של כן.

כן נתפס כחיובי ולא נתפס כשלילי.
במיוחד אם הוא קורה הרבה.
כאשר אתם מכירים אנשים שאומרים קודם כל לא זה מורגש.
או לחילופין כאשר אתם פוגשים אנשים שכל הזמן אומרים כן.
אפילו יש לזה שם יס מן.
לילדים שאומרים בגיל קטן כאשר הם לומדים את המילה אפילו כתבו ספר דובון לא לא.
לכם יש נטייה כלשהיא ? להגיד יותר כן? להגיד יותר לא
אין טוב ורע.
אלא אם יש לנו דפוס שלא טוב לנו.

אלא אם אנחנו אומרים לא כדפוס, כדבר ראשון שיוצא לנו מהפה כאשר בעצם אנחנו רוצים להגיד כן.

או הפוך שאנחנו אומרים כן ממקום של ריצוי.
תחשבו רגע על סיטואציה שרציתם להגיד לא.
ללקוח, לבוס,לבן/בת זוג. לילדים ואמרתם כן.

האם היה שם מקום לנשום רגע, לחשוב ולהגיד לא?

אגב כתבתי מאמר על איך להגיד לא בעבודה ולהשאר בחיים
לינק אליו בתגובה הראשונה

לא קל לחלק מאיתנו להגיד לא. אז אנחנו גם מחפשים דרך להגיד לא.
"זה לא אתה זה אני" כאשר אנחנו אומרים לבן/בת זוג שאנחנו רוצים להמשיך הלאה.
לא תמיד נעים לשמוע לא או להגיד לא.

כאשר הלא שלכם הוא מגיע ממקום בטוח ואמיתי גם הכן ישמע כזה.

מכירים את זה שאומרים לכם כן אבל אתם מרגישים שזה נעשה כטובה או ההפך ?

יש הבדל גם איך אנחנו אומרים את זה.

כן/לא המילים הכי קטנות והכי גדולות ועוצמתיות שיש.